נשימותיו הכבדות הקשו על ניסיון מנוסתו מפני רודפיו. מצבורי
אנרגיית גופו התרוקנו במהירות והוחלפו בעייפות קטלנית אשר
הכריעה אותו לעצור במקום. פציעתו הייתה כה אנושה עד אשר הפכה
את מלאכת ההימלטות לבלתי אפשרית. גופו בגד בו, סרב לציית
להוראות הבריחה אשר נשלחו בקדחתנות ממוחו החשק חיים והוא צלל
כאבן כבדה אל הקרקע. תוך כדי קריסתו, הצליח להגניב מבט עמוק
סביב אשר זיכה אותו בחסד זיכרון נוף מקום מותו הקרב. "עלוב"
מלמל בשפתיו, לא זה המקום אשר בו דמיין כי תבוא אל קיצה קריירת
לוחם מפוארת. לא כך חשב לסיים את פרק חייו למען המולדת אשר
עבורה טרח והקדיש את מותו.

רבות חשב על הרגע בו יוכרע, אם יוכרע. לא פעם ולא פעמיים עמד
מול סכנת חיים ותמיד יצא ללא פגע. לא מעט מחבריו זכה לבקר
במיטת חולים, אחרים ליווה בדרכם האחרונה, אולם הוא מעולם לא
נפצע, לא בקרב ולא בתאונה, דבר אשר חיזק בקרבו ובקרב סביבתו את
האמונה כי הינו בן אנוש בלתי פגיע אשר זכה להגנה אלוהית. בלי
משים, חדרה אליו תחושת שאננות ארורה אשר סיממה חושיו וחלחלה
כארס קטלני המתפשט אט אט. נוהגי הזהירות להם היה מחויב בשדה
הקרב ואשר בעבר הקפיד בהם כה רבות, קהו לאחרונה והופרו שוב
ושוב.
האם הייתה זו עייפות משנות חיים על החרב? אין לדעת, ברם מצא
עצמו באחת נטבח על ידי צלילי המתכת של כדורי רודפיו. גופו הוכה
ללא רחם שוב ושוב באופן מדויק ומפתיע להחריד. "הם טובים
לעזאזל" סינן בכוחותיו האחרונים "הם פשוט טובים".

וכך מצא עצמו מוטל ללא ניע על הקרקע אשר ספגה אל קירבה בשקיקה
פיסות בשרו המפוזרות סביב וקילוחי דם אחרונים. בכי בלתי נשלט
החל לחנוק את גרונו ופחד המוות לפת את אברי גופו עד כדי שיתוק.
מחשבות קינה נדדו במערבולת עצומה של רגשות רחמים עצמיים.
לעולם לא יוכל לדעת כיצד נפל במארב, האם קדם לכך תכנון צבאי
מורכב או דווקא הייתה זו יד המקרה אשר הכתה בו באופן כה אכזר?
האם יכול היה למנוע את האסון המתקרב לו רק היה בוחר לפנות ימין
במקום שמאל? לו רק היה מתעכב בדרכו עוד שעה? עוד דקה?
בבת אחת הבין כי זמן יקר מפז מתבזבז על מחשבות סרק, גורל חייו
קבע לפגוש את יום אסונו ואין כוח שבעולם אשר יצליח לשנות החלטה
זו. ההשלמה עם המוות הקרב ובא הביאה מזור רגעי לכאביו ופינתה
מקום לדמות משפחתו האבלה אשר הציפה באחת את דמיונו. לו רק
הייתה ניתנת לו בקשה אחרונה היה בוחר לנחם את יקיריו. בסתר
ליבו ידע כי לא יעזרו שירי ההספד אשר יכתבו לאחר מותו, דבר מהם
לא יפיג את הצער ותחושת האובדן.

רעש צעקות שפה זרה והמולת מכשירי קשר חתכו קו מחשבותיו. לוע
קנה רובה ניבט אליו מן החשכה והוא נקרא להיכנע ללא תנאי. מצחיק
חשב, אין כנוע ממני בכל העולם, עוד שניות מעטות, עוד נשימה אחת
ארוכה. אחרונה.