חולמת עליך ורוצה רק אותך
חושבת עליך אבל אני לא איתך
רואה אותך ושוב ליבי מתרגש
הרגשות  מתעוררים והכל שוב גועש
ניסיתי לשכוח, לעקור אותך מנשמתי
אך אתה כמו חץ תקוע עמוק בליבי
מסרב לצאת מראשי.

אמרת לי שקראת את מכתביי,
ואני יודעת שהזלת דמעות כי פגעת ברגשותיי
ואתה יודע שכתבתי עליך אינספור שירים
כי עדיין נשארו בליבי זכרונות מתוקים
כמו זיכרון עמום של נשיקה רחוקה
שכמעט ולא התממשה,
או זיכרון נושן של חיוך גנוב
ואיזה מבט חטוף נשכח  וכאוב

יודעת שהרעלנו את אהבתנו בשקרים
הכתמנו אותה במריבות ילדותיות ובויכוחים סתמיים,
הבנתי שלא נהיה ביחד יותר בחיים,
אני יודעת שהגורל שלך לא יקשר בגורלי
אך אם אתה באמת נועדת עבורי
אז אני יודעת שיבוא יום ונפגש שוב אני ואתה
אולי בעתיד, בחיים אחרים או אפילו בגלגול הבא...

תמיד אמרתי שאהבת אמת מוצאים
רק פעם אחת בחיים
וזאת אהבה שמנצחת את כל המכשולים,
אך עכשיו אני את עצמי אני שואלת
האם הייתה פה אהבת אמת,
או סתם אהבת נעורים חולפת?