|
השמיים בוכים
ואני יחד איתם
עליהם רואים
אני סגורה
הטיפות נוזלות
מוחקות שאריות של קיץ
אבק הופך לבוץ
ואני טובעת
הירח קורץ לי
עטוף בשמיכה
אור עמום בוקע
מבעד לשיכחה
רוח קרה נושבת
מקפיאה עצמות
מפילה אותי אחורה
משאירה בתוך הבוץ
17.10.05 |
|
סלוגני, סלוגנך,
סלוגננו,
הסתלגנו, נסתלג,
הוסלג, ניסלג,
סלוג!
מתוך שיעור לשון
בבמה החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.