היכן היא? היכן היא העלמה?
היכן העלמה, שתגזול ליבי כליל?
היכן היא העלמה, שאוהב אותה לעד?
היכן היא? היכן...
שם בפינה, מסתובבת נערה, נערה כה מתוקה, מלאך הוא תיאורה,
מנסה אני בכול-כולי, לצלוח לעברה, ולכבוש את ליבה!
עובר אני מרחקים עצומים, עובר אני בכל הערים,
נעלמה לי העלמה, נעלמה כנעכלה!
ממשיך אני בדרכי, תוך צורך במציאת אוצרי, ללא שום חשש והיסוס,
ממשיך אני קדימה, מכשולים עומדים מולי, אך אין הם ימנעו אותי!
אין שום משוכה אף קטנה, שתמנע את רצוני, הגדול מכל!
החושך עולה, אט אט בסערה, חייב אני, לכלות את חיפושי!
הסערה אט אט מעפילה, על כל גרם, על כל כשל!
שום כשל לא ימנע, את עליית הסערה, הסערה מעלה עולה, ואיתה
החשכה!
לא מוצא את העלמה, שתשוב עימי לביתי, ביתי חמים נעים, עד כלותו
מתוק הוא,
באווירת אהבה עצומה, המחכה לנערה,
אך אין עוד העלמה, נמצאת כאן בפינה, הלכה היא לטייל, אבדה ברוח
כליל...
מחפש אני אחריה, לא אוותר גם עם דום כל ישות ביקום!
אמצא אני אותה, את הנערה, המקסימה,
אמצא לבסוף אותה, את העלמה, כי לא אני הוא, הבחור שמדבר!
מפי יוצאות מילים, אך לא אני הוא מקור כוחי, כי זהו גורלי, זו
עלמתי!
אך היכן היא? היכן היא העלמה?
היכן העלמה, שתגזול ליבי כליל?
היכן היא העלמה, שאוהב אותה לעד?
היכן היא? היכן...
ממשיך אני ללכת, רעמים אוזני שומעות, ברקים עיני רואות!
גופי כלותו רטוב, הגשם שוטף רוחץ, כל עבר, כל גדה!
רוח חזקה כעוצמת הסוסים, נושבת ונושבת מעיפה כך אותי...
נופל אני ארצה, נופל כעלה ברוח, לא יכול לקום, קור חודר
בעצמותי,
חלש אני, אולי כבר די?
אך לא יכול אני להפסיק, לפתע עוצמתי חוזרת מעלה,
גורלי הוא זה, ולא ימנע, לא בידי סערה, ולא שום מכשלה!
הכל פתאום פסק, הסערה אט אט יורדת,
באופק האור עולה, הבוקר לכאורה עולה!
אך אין מנוח לי, כי לא נמצא גורלי!
אמשיך אני לבדי, במסע חיפוש גורלי,
אמצא אותה בסוף, אמצא העלמה!
היכן היא? היכן היא העלמה?
היכן העלמה, שתגזול ליבי כליל?
היכן היא העלמה, שאוהב אותה לעד?
היכן היא? אדע זאת בסוף מסעי! |
