אין לי שום נושא רומנטי לכתוב עליו, הלב שלי לא שבור.
אני לא אוהבת את הים, וגם לא שקיעות וזריחות.
כשאני לא אוהבת את עצמי אני לא אוהבת אנשים אחרים.
אני לא אוהבת אנשים.
רק לפעמים, לעיתים רחוקות.
גם אנשים לא אוהבים אותי.
אני לא אוהבת להאמין בדברים, וגם לא באנשים.
מאוד חשדנית, לפעמים מזלזלת.
אני לא אוהבת מטאפורות, ולא מאמינה בהתייפייפות נפש.
כשקשה לי להרדם אני יושבת על אדן החלון ומעשנת,
ואז מתגרדת מפרנויה שאולי נכנס יתוש לחדר.
אני מתפקדת טוב יחסית כשמופעל עלי לחץ,
ואוהבת להתלונן על כמה לחץ מופעל עלי.
אני לא אוהבת מראות, אבל אני אוהבת להתעלם מהן כאילו הן אנשים
שלא רוצים להסתכל עלי,
אז למה שאני אסתכל עליהם?
אני אוהבת סימטריה, שונאת מתמטיקה,
מתיימרת להיות אומנית.
אוהבת כתום וסגול ולצייר על הקירות, ובכלל בכל מקום.
אני מאוד סנטימנטלית, מחזיקה מעל הארון 5 קופסאות נעליים עם
זכרונות, מעמידה פנים כל פעם מחדש שזה נורא מרגש.
[רק כי ככה מראים בסרטים]
לא אוהבת להתפלסף יותר מדי,
התחום שלי זה ויכוחים סוערים.
אוהבת חנויות יד שניה, ודברים ישנים של פעם.
אוהבת בתי קפה, ובכך מסתכמת רוב תכלית החיים שלי.
אני לא חושבת שעברתי הרבה בחיים, או שאני יותר טובה מאנשים
אחרים.
אני לא אוהבת לרקוד, או ללכת הרבה.
אני לא נושמת כמו שצריך לנשום.
בדרך כלל יושבת, או מחכה לרגע שאני אוכל לשבת, או לישון.
אני לא בנאדם ממורמר או נקבה מתוסכלת,
ולא אוהבת להסתיר את מה שאני חושבת.
אני אוהבת לראות בלט, שונאת מוזיאונים ותיאטראות.
אני לא אוהבת ציורים מופשטים, או את הדאדאיזם,
אבל אני אצליח לפרש אותם די טוב.
אני לא מכורה לקפה, או לסמים,
מאמינה בכל הלב שגם לא לסיגריות,
אבל תת המודע שלי לא מאמין לי.
יש הסוברים שהוא [תת המודע שלי] סובל מנטיות אובדניות קשות
ומהרס עצמי.
אני לא אוהבת ללכת נגד הזרם, אבל ללכת עם הזרם נשמע גם מטופש
למדי.
אני שונאת בלוגים, ואנשים שנשמעים אחרת כשהם על כתב או מאחורי
המחשב.
אני אוהבת מוזיקה, ולקנות דיסקים.
אני אוהבת צבעים, אבל גם שחור ולבן,
ולא, שחור ולבן זה לא צבע, אלא חוסר צבע.
אני נוטה לצטט משפטים מסדרות טלוויזיה וסרטים זרים,
יש לי מנוי לסינמטק.

לפעמים אני מרגישה שאני חייה בסרט, והמוזיקה והקולות ברקע הם
בעצם פס הקול שלו.
ואחרי הרגעים האלו אני משכתבת בראש את התסריט, ותוהה איך הבמאי
היה מביים אותי עכשיו,
ועכשיו.

אני נושמת מהפה והאף שלי תמיד סתום,
מה שגורם לי להישמע מצוננת תמיד.
אני שונאת כשמופיע פס אדום מתחת למילה שלא כתובה טוב בוורד.
הוורד הזה הוא כל כך אולד פאשן,
הוא לא מבין שהטרנד היום זה להשתמש במילים לועזיות,
לקצר מילים עבריות, ולחזור ולחזור על על כל כל מילה מילה
פעמיים פעמיים?
לא! אני לא רוצה למחוק מילה חוזרת.
אני חושבת שאם הייתי חייה בתקופה של האדם הקדמון, או בכלל לפני
כל המהפכה הטכנולוגית והשטויות שחלו במאה ה-19, לא הייתי שורדת
אפילו יממה אחת.

אני די עצלנית.

אני אוהבת עננים, גשם, בועות סבון וקצף אמבטיה, ובכלל דברים
שגורמים לי להרגיש מפונקת או כמו ילדה קטנה.
אני שונאת לשנן, אבל זה יותר קל מלהבין דברים מסוימים.
לא ממש אוהבת חושך, גם לא ממש אוהבת אור.
מדברת מהר מדי, וגם לאט מדי.
אני אוהבת את Google, הוא חמוד.
בדיחות וקומיקאים לא מצחיקים אותי, גם לא ארץ נהדרת או יצפאן.
מצחיק אותי שאנשים טועים בזמן שהם מדברים,
או שאנשים אומרים דברים טיפשיים.

אני מאוד קנאית, תחרותית, קצת אובססיבית ומדברת הרבה.
אני לא עדינה, אין לי כפות ידיים עדינות או הליכה עדינה.
אני דיי מגושמת.
אבל אני אוהבת להתעסק בדברים של נקבות, כמו שיער נעליים בגדים
איפור ותכשיטים.
יש לי נטייה חריפה לאבד דברים,
ולהרגיש בלתי נראית.
מתעלמים ממני הרבה, בגלל זה, אולי אני מוצאת את עצמי מדברת
לעצמי,
בחלק גדול מן הזמן.
אני לא חושבת שאני בנאדם אמיתי מדי או בעל עומק,
או שהכוונות שלי טהורות ונטולות אינטרס אישי.

נכון לעכשיו יש לי 794 הודעות חדשות במייל של וואלה.
בוקר טוב.