אנה פרוקופוביץ' / הצפה |
בנסיוני להגות בעניין הפעוט שבעניינים,
והנה שצף של סחף חודר דרכו, שוטף תוכי, מרעיד את גופי,
והוא כולו אינספור צלילים, מגוון צבעים, מכלול קוים
ואינסוף מילים, מילים, מילים...
אני נאלמת דום אל מול הרצף שאין לעקוב אחריו.
עם כל נסיון נוסף לבטא הגה ראשון - תוקף אותי העולם, מציף.
הפחד מהחיים והשאיפה אליהם - כל הזמן במקביל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|