יולי סטון / תנאים של סתירה |
אתה קורא אתי את עיתוני הבוקר.
רוטן על פשעים ועבירות קלות
של המקצוע,
ובוכה על ילדי המלחמה
זבי החיים
באשר הם בכלל,
ובחלקה הקרובה ללבנו
בפרט.
כשאתה לבד,
שותה נס-קפה בחלב
מטעם מזכירותיך,
אתה מעביר לחשבוני
משגי הורים חסרי כסוי
שחל עליהם חוק התיישנות;
מכבה את הסיגריה שלי
בקול מלטף סמכות;
ונוזף בי
על חטאי הגדולים יותר
בשקט מלומד.
רק כשאנחנו שותקים
(עד שנדע שהגיע זמננו)
רק אז, אין עוגיות של כעס
על מגש יומנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|