ממהר היה במעלה הרחוב,
לפתע עצר מצעדו, כאב מפלח בחזה.
ידע, כפות ידיו לחזהו לחץ,
אימת מוות, אופפת אותו, עת צונח היה לאבק הרחוב מתחתיו...
לבו, מקרטע, מקיש פעמים, פרפור חדרים, דקה או שתיים, נדם גם
הוא...
באבק הרחוב שכב שם מת קלינית, מת מכל בחינה.
אבל... אנחנו, גברים ונשים בלבן, כתום ואדום,
נואש לא אומרים, החייאה, חמצן, זריקות, שוק חשמלי, לב עקשן
ודומם.
סידרה שניה, שוב הנשמות, העיקר לחמצן המוח, אישונים מגיבים, יש
סיכוי...
זריקות, שוק חשמלי מעט חזק יותר, ביפ, ביפ, ביפ, הרמקול מבשר,
גל סינוס על המוניטור מופיע.
האיש השוכב ברחוב, האיש המת, חזר זה עתה לחיים, נשימה ספונטנית
חוזרת.
פאראמדיק מיוזע, שני חובשים ונהג, את האיש מעמיסים, מחובר
ומחומצן,
הנט"ן לבית החולים טס בתרועות צופר, אורות מהבהבים.
בדרך מתעורר, מסתכל נדהם, סביבו, נדהם, מפוחד, מבין מה קרה,
את ידי אוחז, מלאכים שלי, מלאכים שלי, לוחש, אנחנו מסמיקים...
עוד החייאה מוצלחת עברה על כוחות מגן דויד אדום.

מוקדש לחברי המתנדבים במד"א, אלפי נערים ונערות, נשים וגברים,
דתיים וחילונים, יהודים וערבים, דרוזים ועוד הנושאים מדי יום
בעול הצלת חיים ורואים בה שליחות ומצווה.
לעובדי המערך הסדיר במד"א העושים עבודת קודש זו יומם וליל.