-מה אני יכול לאמר ? זה קשה מאוד.
-נו, מה זה כבר יכול להיות שאני לא אוכל לעמוד בזה?
-סיימנו את הטיפול והגענו למסקנה
-עזוב אותך מסקנות שמסקנות, מתי אני משתחרר? יש לי עוד הרבה  
תכניות לחיים.
-פרוסה עם שוקולד אתה כבר לא תוכל לאכול ואתה מדבר על  
להשתחרר?
-צודק, יש לי אלרגיה לסיבים. אבל מה זה קשור לשיחרור שלי?
-קופים ששכבת איתם בדרום אפריקה כנראה הדביקו אותך במחלה  
חשוכת מרפא
-רצית בטח לומר קופי רזוס חסונים איתם התעלסתי באהבה רבה. לא
חשבתי על מחלות אז, ואני לא מתכוון להתייחס לכך עכשיו. איך  
מרפאים את החשוכת מרפא הזאת?
-שכח מזה , גורלך נחרץ, תתכונן לאמר שלום לבוס הגדול.
-תגיד, גם אתה זוכר אותו?! איזה קטעים, עם היד האלקטרונית.  
 אני...הבוס...הגדול....
-אה .. לא ...התכוונתי לאלוהים .. ההוא שיושב במשרד כל היום
 וצוחק על אלה שצמים ביום כיפור.
-באילו נסיבות בדיוק אני אמור לומר לו שלום?
-גולם! מה אתה לא מבין אתה גוסס ,מת ,גופה, פיניטו זהו הלך
עליך אתה נרקב
-די, דייי להיות פסימי. מעולם לא הרגשתי יותר טוב
האחות יודעת כמה אני בריא בדיוק...
-האחות? היא מתה שבוע שעבר ... השארנו את הגוויה בנתיים
בחדר שלך עד שנתפנה לקבור
-וזה אמור לרמוז לי שמה? עם כל הכבוד, דוקטור, אני מתעקש
להבין איך מוות קשור לכאן.
-זברות מורכבות משחור ולבן . אצלך נשאר רק שחור.
תתחיל להשלים עם זה . אולי אפילו זה כיף.
-חייתי מעט מדי! אני רוצה עוד, דוקטור, אתה שומע? עווד!
-טוב תשמע. הייתי רוצה שזה יהיה סוף מפתיע שמגלים שאתה לא  
באמת עומד למות וכאלה אבל מה לעשות ככה זה בחיים.
אירוני הבנת ? חיים, ככה זה , ואתה כבר עומד למות.
-ידעתי שהאפריקני ההוא שיקר! הקופים לא עברו בדיקות
איידס!!!!!!
-כן .. מה לעשות... ככה זה.. אבל עכשיו אנחנו בניו יורק.....
היי תגיד  
אתה שומע רעש של מטוסים?
-לא... מה פתאום. כאן זה אמריקה... יש לנו טייסים מצוינים.