New Stage - Go To Main Page

אליהו ענבים
/
שרועה את

את הדברים שאמרתי, חשבתי שאת כבר יודעת.
לחישותיי בחושך, כך שיערתי, את וודאי שומעת.
חששתי משום כך, שאת את כל ההחלטות קובעת,
ושדה הספקנות במסתוריי ליבך, זורעת.

וכך, ידי בלילה, גונבת עוד מרחק, נוגעת.
את מחניקה דמעה וצער רב מדי, בולעת.
נפשי, אהובתי, את לגזרים דקים, קורעת.
לו רק היית אישה, למאוויי יותר, מודעת...

וודאי את שיערך ברוח כבר היית, פורעת.
שכרון עוז תשוקתך, על שתיי ברכייך אט כורעת.
קולך המתנגן קורא לי ואת כה שופעת
ורק השיבולים, עדים איך מתחתי, שרועה את.

וכך עם מעשה, פנייך מעידים - סמוקה את.
לעונג פרי חלציי, מפתיע, אך זה כך - כנועה את.
נושמת הבל פי, ותחת פליטתי - דבוקה את.
ואת אהבתי, אחרי ימים רבים - גומעת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/11/05 7:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליהו ענבים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה