ואת בסגול.
ועבר כל כך
הרבה זמן.
וכמה עוד
ניזכר בכבשים
ירוקות מתרוצצות
על כרי דשא?
וכבר החלפתי שעון.
וכמה שלכת.
ואיפה כל אותם
מרבדים צהובים אדומים
של אירופה?
ועכשיו את איתו.
וורוד לכם יחד.
וזה לא שאכפת
לי משהו חסר,
עכשיו את אחרת.
אז את באה הביתה
לסדר את הארון.
לעבור על רשמים
קשקושים על ציורים
מפעם.
באמצע תפסיקי,
תיאנחי אנחה,
תחזירי הכל
וגם את עצמך
לקופסא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.