|
בערפל עמוק
בחשיכה חלקית
מפאת הירח שמלא
ישנו כנר, שנודע כמשוגע,
שמנגן לירח בצורה שמימית
כל ערב בו הירח גלוי
יוצא הכנר עם עניים שמחות
ומנגן הוא סימפוניות סימפוניות
לירח שהוא כה למד לאהוב
כי הירח לא נטש אותו מעולם
ולטעמו הוא גם לא ינטוש
מילדות זה היה כך ממש כמו עכשיו
הוא, הירח והאיש שאיתו
הוא הירח והאיש שאיתו
מעבירים כמעט כל ערב הזמן
ובשבילו זה מדהים כל יום לבלות
עם מי שבישבילו נאמן
"כי הם לא יעזבו אותי
לא הם לא" נוהג להצהיר בגלוי
"הם לא ימותו לי כמו כל השאר"
הצהיר שוב והביט בירח הכל כך ראוי
והיו הם הרגעים המאושרים בחייו
לפחות כך רצה להאמין
כי הוא הירח והאיש שאיתו נהגו לעשות חיים
הוא הירח והאיש שאיתו לא האמינו בזמן
כי הוא הירח והאיש שאיתו לא יפרדו לעולם
והוא ידע שהירח והאיש שאיתו עסוקים כל עוד יש אור
אך ידע הוא ידע שלא כמו השאר הם יהיו כשהחושך יחדור. |
|
|
ואז ניסיתי
להרגיע אותה
ואמרתי לה: "זה
בסדר! אם את
רוצה להישאר
בתולה אפשר גם
בתחת!" ואז היא
הכניסה לי מרפק
במפשעה והדבר
הבא שאני זוכר
זה שהשוטר שם
ברחוב שם עלי
אזיקים.
מתוך הספר "איך
להתחיל עם
קטינות" מאת
דרדסאהבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.