[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כבשה בשחור
/
סיגריה

חיכיתי לאוטובוס, השעה הייתה כבר 12 ורבע אחרי הצהרים, הדלקתי
סיגריה למרות שלא היה לי חשק. אני שונאת סיגריות ואני שונאת
לעשן בחום כזה. לא היו הרבה אנשים בתחנה, רק אישה מבוגרת שכל
הזמן בחנה אותי במבט של סלידה מסויימת. הסתכלתי על השעון שלי
שהיה על היד ביחד עם הרבה צמידי עור וניטים.

הגעתי כבר סוף סוף לפילטר של הסיגריה, זהו, בדרך כלל כשאני
מסיימת את הסיגריה האוטובוס מגיע, עוצר בתחנה. הדלת שלו נפתחת
כאילו בחוסר חשק, כולם ניכנסים לתוך האוטובוס, הנהג לוקח את
הזמן עד שהוא נותן לכל אחד עודף וכרטיס. בדרך כלל אני מביאה
עשרה שקלים ושלושים אגורות כדי שיחזיר לי בדיוק עודף של חמישה
שקלים לפחית, אני שונאת להיסחב עם כסף קטן.

האוטובוס עוד לא הגיע, ניסיתי להתעלם מהחום המציק, מכל אין סוף
המחשבות שרצו לי בראש.

אולי עוד סיגריה, הוצאתי את החפיסה שלי, "ויינסטון לייט".
האישה עוד הסתכלה עליי אז שאלתי אות בנימוס אם היא גם רוצה.
היא אמרה לא תודה אבל היא הפסיקה להסתכל עליי.

האוטובוס עוד לא הגיע, הדלקתי את הסיגריה, אולי כשאני אסיים
אותה הוא יבוא, בדרך כלל מספיקה לו רק סיגריה אחת כדי להגיע
ולעצור פה, בתחנה הזאת בדיוק. אני שוב אחייך לנהג מתוך נימוס
ויגיד לו "תן לי כרטיס אחד בבקשה" ואז הוא יגיש לי את הכרטיס
ואת העודף ואני אדחוף אותם לתוך הכיס הגדול של המכנס שלי ואגיד
לו תודה. אגש ואשב כהרגלי עם הגב לכיוון הנסיעה כמו שאני אוהבת
ואזהה חלק מהפרצופים שגם עולים על הקו הזה כל יום שלישי.

גמרתי את הסיגריה, כיביתי אותה קצת לפני שהיגעתי לפילטר. "קו
12 כבר עבר?" האישה שלידי שאלה אותי בחוסר סבלנות. "לא יודעת"
עניתי וניסיתי לשמור על חיוך מנומס. זה הצחיק אותי כי היא
יושבת כאן לפניי עוד.

החום ייבש אותי, הדלקתי עוד סיגריה, אחריה האוטובוס פשוט חייב
להגיע. הדלת תיפתח ואני אכנס אליו וארגיש את המזגן שיש בתוכו
ואסתכל דרך החלון על האנשים שהולכים ברחוב וכבר רוצים להגיע
לנקודה שהם יצאו בשבילה מהבית בחום כזה.

השתעלתי שיעול קצר. גם הסיגריה הזאת נגמרה. האוטובוס אפילו לא
באיזור עכשיו.

קמתי, חציתי את הכביש והייתי בדרכי לקיוסק שהיה בסביבה,
התכוונתי לקנות את הפחית הפעם לפני שאני עולה לאוטובוס, הפעם
אני לא אקבל עודף מהנהג, רק כרטיס שאני אוכל לדחוף לתוך הכיס
הגדול של המכנס.

קניתי פחית של פפסי קולה. חציתי דרך הכביש, לא במעבר חציה
וחזרתי לתחנה אבל האישה שכל הזמן מסתכלת עליי לא הייתה שם.
הסתכלתי ימינה וראיתי את האוטובוס עומד ברמזור שבקצה הרחוב,
פספסתי אותו. התיישבתי בתחנה והדלקתי סיגריה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה יקרה אם יום
אחד במה חדשה
תיפול, וכל
הסלוגנים שלי
יימחקו? אני
אפסיק להתקיים?


שמואל
איציקוביץ'
מתקשה להפריד
בין החיים
לסלוגנים.

אולי כי הוא
קיים רק
בסלוגנים.

תגובת מערכת:
וזה היה סלוגן
עם רפרנטים חוץ
דיאגטיים


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/2/06 19:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כבשה בשחור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה