איילת אין / צללים |
כעלים בשלכת היו- נשרו, נשבו ואינם.
רזי מר האמת גנוזים מהעין, נעולים ומסוגרים
לא נהרת צהר לרפואה לחמם צינת הימים.
אביון דל תוגת צללי השיכחה
נוסקים לאמת הנדחקת לבריחה.
חולי הליכתם כתועים במדבריות
כמו אומצו כילד לחיק אם זיכרונות.
עירום העץ, משתופף משכול עוכריו,
תר אחר אביב, מידפק הוא על שעריו,
אך לא תבוא פריחה, רק תער השרב - -
ועוד שרב ינתץ ענפיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|