יעל פראבו / מלנכוליה |
ואני יושב. ורק מסתכל.
לא רוצה לדעת כלום.
להתרחק ולעוף.
מלנכוליה
שוררת מעלי כעלוקה.
כמו אהבה מרחוק.
עלוקה.
קחו אותה ממני
לפני שאשרף
לפני שלבי יקבל
צורה של דמעה.
ויש השקיעה.
ויש גם אני.
ואני עומד. עוצם את עיניי.
לא רוצה לראות.
להתרחק ולמות.
שוררת עלי כעלוקה.
כמו שנאה מקרוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|