|
כמו שהילדים רצים בחצרות
באילו חצרות הם רצים?
כבר אין כאלה חצרות, או שיש - רק בשכונות העוני...
אם הייתי אחת מאותם ילדים הייתי יכולה להתלבש בבלויים ובנעליים
הקרועות
ולצאת בלי להתלבט לרחוב
והיום כלב אחד בא אלי לבוש בלויים
הוא כלב רחוב אמרו לי כולם
בא משם ויחזור לשם
האמנם
עשיתי לו אמבטיה ולא שילחתי אותו חזרה
עכשיו אמרתי אמצא לו משפחה
גם הילדים הכי טובים לפעמים קצת נופלים למלכודות
החבר שלי אמר
את תקשרי ואותי תנטשי
היינו הך הרי זה היינו הך
אותך אי אפשר לנטוש אתה נטוש מלידה
יש לך כתם לידה של נטוש
ופרצוף מעוך ומשוקע שמתריס בלי להסתכל בעיניים אבל שכל העיניים
יסתכלו בבפנוכו של ההתרסה שלך
ושפתיים קצת קמוצות ומבט מושפל
ותהום של סבל ושתיקה מפונקים
אחרית ימים באין מבטך
כמו שהילדים רצים בחצרות
הם מפשילים את השרוולים כדי לא להתלכלך בבוץ
הם רודפים זה אחרי זה ומצטעקים בחדווה לא אצורה
כח קדמוני מושך אותם להתמיד,
כמו כל הילדים שהיו לפניהם
וכל הילדים שיהיו אחריהם
והם לא יעצרו להרהר על מה יהיה בעוד 20 שנים
כשהם יעמדו מול מישהו אחר
ינסו לתפוס אותו ולא יצליחו אף פעם
זו ריצה מסוג שונה
אני צריכה להטמיע
ועכשיו זה רק מבט אחורי
אתה אינך יותר
אני איני איתך יותר
תנו לי רק כמה רגעים לרוץ כמו הילדים העניים
ולתפוס מישהו חזק. |
|
|
לא, אמא לא עוד
דייסה!!
אשכנזי שעיר
ברגע של
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.