סאמבאדי אלס / בת הוואי |
הם תכולים מתמיד. ללא עננים.
ואני שם לבד. נרדם. מתעורר. מולי אני
רואה מחרוזת צבעונית. מונחת על צוואר שחום שמתחבר לגופה של בת
הוואי.
"הלואה". "הלואה" אני מחזיר.
אני שולח יד, כדי לגעת לה.
במחרוזת. ורגע לפני. אני נרדם.
" חבר'ה בוקר טוב, אלונקה באויר"
והפעם לא מתעורר.
עד מתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|