עמית גלילי / דיסמורפיה |
כל תנועה מחליקה את הסנטר פורט עגול על מיתרי הרוח
מניעה שריגי צוואר, מותחת צווארון וי עמוק.
עשרים ושתיים שנותייך לא מותירות אף לא חריץ אחד
סביב סביב אצבע מובלת כעז המחפשת ערוץ נחל אכזב
בשקט הנשימות זה זמן מצוין להגיד מילים.
מתכסה בהבל פי נדחקת לעומקי ופוצעת לעצמה מקום
בציפורניים אוחזות פרק ועוד פרק יד שמגרגר נמנום
הזמן ניגר סביבי מצוין עדיין בין שפתיים עגולות
והיגדת לבנך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|