תגידו, אתם מכירים את האיש ההוא? לא, לא זה, ההוא! כן כן, זה
שעומד שם. בדיוק. מכירים אותו? ברור, מכירים אותו בתור זה שאף
אחד לא באמת מכיר אותו ולא ממש רוצה להכיר אותו. ולמה? כי הוא
ניסה? או כי הוא לא בדיוק לרמה שלו? ולמה הוא לא לרמה שלו? ומי
החליט בכלל מי נמצא באיזה רמה? ואיך בדיוק עולים ברמות? כל
השאלות, שכן, קשה לתת עליהן תשובות, אם הן בכלל קיימות, כלומר,
התשובות...

תגידו, אתם מכירים את האיש ההוא? זה שלא נראה כמו כולם. זה שלא
היה פה תמיד וזה שאיפה שהוא לא יהיה הוא לא יתאים. אולי בעצם
לא בכל מקום. אני בטוח שיש מקום שכן. אבל לך תמצא אותו, ואחרי
שתמצא אותו, לך תסביר לבחור איפה הוא נמצא. או שאולי אתה לא
רוצה להראות בחברתו, בסך הכל, אתה לא אמור בכלל להיות ברמתו!
אז אולי כדאי לו להשלים עם גורלו?

תגידו, אתם מכירים את האיש ההוא? זה שמה שהוא לא יעשה לא יצליח
לו. זה שיש מישהו שהולך איתו 24 שעות ביממה, אבל צעד אחד
לפניו, ופשוט הורס כל מה שהוא מנסה לעשות? זה שעבר כל כך הרבה,
שהוא מתחיל לחשוב שאולי הבעיה היא בו, ולא באנשים שמסביבו? זה
שההורים שלו יודעים בדיוק מה המצב שלו, אבל אין להם שום דבר
לעשות?

תגידו, אתם מכירים את האיש ההוא? יופי, כי אני לא. ואולי אני
אומר את זה רק כי אני מתעלם? אולי אני אומר את זה כי אני מעדיף
להסתובב לצד השני ולהגיד שלא ראיתי במקום לעשות משהו? אבל אני
הרי הרבה יותר חשוב ממנו, ואם אני יעזור לו, אולי אני יהפוך
להיות כמוהו? אני בכלל יודע מה זה להיות כמוהו? יש לי מושג
בכלל מה זה אומר? כנראה שאני לא אמיץ מספיק בשביל לבדוק, ואולי
אני לא חושב שיש לי מספיק כח בשביל לעזור? אבל למה בכלל צריך
להשקיע כח בדבר שאמור להיות מובן מאליו, דבר שאין סיבה שיקרה
מלכתחילה? הגיון, בכל מקרה, קשה למצוא פה.

אז יופי, אני יושב בבית וכותב. אני לא באמת עושה. אין לי אומץ
לעשות. אולי אני מפחד לאבד מה שבכל מקרה אין לי? יכול להיות
שאני פחדן, ויכול להיות שאני פשוט אדם רע, אבל שינוי כזה צריך
לבוא מהחברה. ושוב מגיעים לאותה נקודת התחלה מוזרה.

יום כיפור, השעות הקטנות...
האיש ההוא, נוסע לו בשקט באופניים באיזור הקריה הנהדרת שלנו.
פתאום קופצים עליו כמה ילדים, גונבים לו את האופניים ובורחים.
בזמן שבו מוטל על כל אדם לעשות את החשבון נפש שלו עם עצמו
ולהביע חרטה על המעשים הרעים שלו, הוא מחליט ללכת ולגרום נזק
כספי ונפשי שכן קשה לי לראות עכשיו את אותו בחור נוסע בלי פחד
בקריה. אני רוצה לראות את אותם ילדים מסתכלים לעצמם טוב טוב
בעיניים במראה ומצליחים להגיד לעצמם שהם ישרים עם ההחלטות שלהם
ועם המעשים שלהם.

אה, ודרך אגב, הם אפילו היו חובשי כיפה. חבל שבשבילם זה לא
יותר מפריט שהם שמים על הראש שלהם, שאין לו שום קשר למחשבות או
לאמונות או לדרך חיים שלהם. סתם מן כובע מגניב כזה. אז הנה לך
אלוהים, כך מתנהגים האנשים שמתיימרים להיות נאמנים אליך. כעת,
שאתה קובע את גורלו של כל אדם, קח את זה בחשבון, כי אחרת עוד
יראו בזה עלבון.

תגידו, אתם מכירים את האיש ההוא?
אה, אז נזכרתם שכן? אולי כדאי שתזכירו גם לאלה שלידכם.

איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות
האיש ההוא - שלמה ארצי