אסוציאציות חופשיות על פרידה.
תמיד קצת מכאיבה תמיד קצת הקלה.
זה בעצם כאב נעים. זה נעים וכואב, כואב ונעים.
קצת כמו בדיאטה: שוקלים פחות אבל רעבים.
יותר קל אבל הבטן מקרקרת. מה עדיף?
קשר רע זה בעצם כמו עודף משקל, זה כבד, זה לא יפה, לא נעים ולא
רוצים לצאת עם זה מהבית. אבל זה גם מרגיע, זה מוכר, זה שלי,
וזה תירוץ לא לנסות דברים חדשים. לפחות עד שנוריד את העודף.
וכשמורידים, אז יש הקלה, אבל באופן מוזר מתגעגעים אליו, למוכר,
לכבדות הזאת המקרקעת, כי בלעדיה אין ברירה וצריך לפרוס
כנפיים.
לא סתם שרה מרגלית צנעני: "יום אחד אולי אפרוש כנפיים". כי
זה לוקח זמן. עד שהיא תוריד את כל המשקל העודף. ובשביל להוריד
אותו צריך אומץ. ורק אז - תוכל לפרוש כנפיים.