זמן מה אחרי המלחמה בצהרי היום , חיכה לה אוריה בחדרו שהיה
בבתי הצעירים  שעל ההר.
רועד היה כולו מתשוקה עזה לאחר שנודע לו שזיווה שהשתחררה מהצבא
תעבור לחדר פנוי לידו,  איך שהגיעה לשכונה , ועשתה את לילותייה
הראשונים בדירה שליד דירתו, ארב לה אוריה, לרגע שתעבור ליד
חדרו, ובמפתיע כשחלפה ליד דלת חדרו תפס בידה והתחיל לגרור אותה
בכוח פנימה ולהשכיבה במיטתו,
"אינני כולה , אינני כולה," אמרה זיווה באימה. " אינך משער
כמה
היתי רוצה למלא את מבוקשך, אבל אלוהים עדי שאינני יכולה."אוריה
תפסה במותניה באותו כוח כביר שירש מהוריו, וחש שהעולם מיטשטש
עליו ממגע עורה.
, אל תעשי את עצמך קדושה,"אמר לה אוריה. "סוף-סוף כולם יודעים
שאת זונה,"
זיווה כבשה את הגועל אשר נתעורר בלבה מחמת גורלה העלוב.
"החברים יראו," לחשה .."מוטב שהלילה לא תנעל את הדלת על מפתח"
.  הוא הניח לה.בלילה המתין לה בחדרו רועד כולו מקדחת התשוקה.
הוא המתין לה בלי לישון שעות, מקשיב לצרצרים המיוחמים בשעות של
טרם שחר, שאין להן סוף.
יותר ויותר היה משוכנע שרימתה אותו. פתאום משנתמוססה התשוקה,
והפכה והיתה לזעם עצום ואיום, נפתחה הדלת. פסיעות אבודות בחדר,
היתקלות ברהיטים, ולבסוף ראה את התעבות הגוף בצללי החדר,
הוא שמע את הלמות האויר במשאבת הלב שלא היתה שלו.
הוא הושיט את ידו ומצא את ידה, אצבעותיה היו עדינות כמעט
שבריריות, תועה בחשכה. הוא מישש את מבנה כף היד, הרגיש את
הדופק הפועם בעורק היד, כף יד קטנה ומזיעה, באותה שעה הבין
שהיא האשה שהוא מצפה לה, ריח של תפוחים היה לגופה, שדייה היו
תפוחים ומלאים  ופטמותיה קטנות וקשויות, וערוותה טרשית וסגלגלה
כאגוז, ורוך נבוך של התרגשות שמחוסר נסיון.בשל היותה בתולה.
אבל מאותו היום ואילך היה כרוך אחריה ככלב  אחר אדונו , הם היו
מתעלסים בכל מקום שרק היו בו לבדם. ליד  בריכת השחיה , ובשיחים
שלידה. ביער בין העצים ועלי המחט, בבוסתן ובמתבן שלידו. במחסן
התערובות ובעוד אין ספור מקומות.
אופיה התקיף של זיווה ורעבתנות רחמה ושאפתנותה העקשנית קלטו את
האונים הכבירים של בועלה.
"בואי הנה," אמר.  זיווה צייתה תמיד, נעמדה לידו מזיעה מתשוקה,
הוא היה מלטף את קרסוליה בקצות האצבעות ואחר כך את שוקיה.
ולבסוף את ירכיה והיה ממלמל אישה, אישה ,קטנה" היא הוכרחה
לעשות מאמץ על טבעי שלא למות מכאב כאשר כוח אדיר היה מרים אותה
במותניה קורע את תחתוניה במשיכות אדירות ומבתר אותה כציפור.
היא היתה מספיקה להודות להוריה על שנולדה,
ומאבדת את חושיה בתענוג עלאי בשל אותו פרץ יצרים פרי רחמה
וזירמתו שהיו שוטפים את גופה ורגליה.
השכנים היו נבהלים מצעקות ההוללות שהעירו את כל השכונה בלילות,
עד שש פעמים בלילה, הם היו מתעוררים ומתפללים שתאווה פראית כל
כך לא תמשיך להתריד את שנתם.