[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מ. לילך
/
משהו שאהבתי בך

תמיד אהבתי להיות ליד אבא, כשהיה מעשן. או כשהיה מתגלח. הייתי
עומדת ובוהה בו, כאילו רוצה להיות במקומו כבר.
כמו בסרטים, שהבנים היו מעריצים את רגעי ה"גילוח" והאבות היו
מביאים להם מסרק, שכאילו "יגלחו" את עצמם, ככה גם אני הייתי.
משהו בי היה מבולבל כבר בגיל 5. זה נמשך כמה זמן.
כשהיה מעשן, אבא, היה תמיד דואג לעשות זאת במרפסת, כדי שלא
נסבול מזה. אבל הייתי רודפת אחריו גם לשם. שם היו לנו שיחות.
הייתי מביאה גם כדור וזורקת נגד הקיר ומשחקת. הוא היה מעשן,
מחפש את כמה הדקות האלו לבד. מסתכל בנוף הפתוח, שבדרך כלל היה
ליילי, מדמיין איך זה יהיה להיות שם בחוץ. ובאה הבת הקטנה שלו,
עם כדור ועוד קצת קצף גילוח על הסנטר שלא "גולח" כראוי, רודפת
אחריו גם לשם.
היום, לא יוצא לי לראות את אבא מתגלח או מעשן. יוצא לי אבל,
לקום מוקדם בבוקר ולשבת במרפסת עם הרגליים למעלה. עם מוזיקה של
בוקר וקצת ליקר או תה, תלוי איזה בוקר זה. לפני שכל המכוניות
שוטפות אותי ברעש של אור יום, לפני שבכלל השמש בוקעת ממחוז
שבטה.
מחקה את אבא, או את מה שאני אוהבת בו.
אנחנו קצת דומים אבא, בפנים רחוק רחוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לך תבכה
לאמא'לה!








פרובוקטורית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/2/06 4:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מ. לילך

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה