"כוחי הולך ודל -
היה לי נפש מה
היה משען ללב,
היה אילן מצל על פני מדבר שממה"
(רחל)

הנפש לא יכולה לדבר
גם אילו יכלה: רק שתיקה.
כלום לא קורה פה,
כלום לא שווה כבר
שום הגה. שום קול צעקה

הנפש לא יכולה גם לדמוע
אם רק יכלה; ים סוער.
ומלח, שישקיע כל כאב וכל כעס
מלח כזה כה חסר.

הנפש לזוז לא יודעת
לרוץ לא, לרקוד? נו, וודאי.
ואילו יכלה היא לנוע
הייתה כבר בורחת ודי.

הנפש למשש לא יכולה,
וכשאין לך זוג של ידיים -
די קשה למצוא חיבוק, או מפסק לאפלה
(ואותה-עצמה: לא מצאו בינתיים).

הנפש לקוות היא יודעת
(כמו גדולה! בלי עזרה ובושות)

מישהו במקרה יודע
איפה מגשימים
משאלות
של נפשות?