ליבי כמהה / ואינני יכול.
מרחק עצום ביננו / והים גדול.
אלמד מה שאוכל / לשוט וגם לעוף.
כדי ללטף את עורך / ולנשק לך רכות את כל הגוף.
הגעגוע חד / כתעופת הדרור.
אך חתול אני / אינני רגיל לאור.
מקפץ לי כל לילה / פורש כנף כל יום.
מנסה להבין איך לעבור את הרחק / ולהגשים חלום.
כל מי שמבחין בי / תוהה על מה המהומה...
"מדוע קופץ הוא באוויר?" / "מדוע בוהה הוא בחמה?"
אך הם אינם רואים / את הכמיהה שבליבי:
ליטוף שאין לשכוח / ויום אחד עוד יתקל בי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.