ממש כמו קודם עם דומיך
נשקתי לשפתיך
אחזתי את ראשך בידיי
אל תברח
עצמתי עיניי
בדיוק כך דמיינתי אותך בין שפתי
אני, אתה והיא וכיכר רבין ותל אביב
אני מנשקת אותך
אתה לא מפסיק, ולא מגיב
שפתי כבר יבשות מצפייה ומכליון
עיניי דומעות צריבת העלבון
אתה חושב על מקום אחר
ואני תלויה באוויר
כמו הערפיח- אני מזהמת לך עכשיו חיים.
נוחים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.