אם תרצי תוכלי להיות הכל
כך לחשה לי פעם אמי.
איך אשיב לה
שרציתי להיות הכל,
אך כלום לא יצא.
ואולי יש בי קצת מהכל,
ואולי לא רציתי בגדול.
ולעיתים את הרצון,
מחק הזמן מבלי להתייעץ.
וכעת שהזמן פועל נגדי,
נותר רק הרצון.
ההכל הפך ללא מושג,
והמטרה כבר לא בנמצא.
איך זזים מכאן ולאן?
כיצד מתקנים את נזקי הזמן?
למה אי אפשר פשוט לחיות
ומרגעי חסד קטנים להנות
אז אמא סלחי לי
על שאינני תמונה יפה במסגרת
שתוכלי להראות לכל מבקר
ההכל הוא עבורך צורך
והמעט עבורי הוא חיים