פתיתים של שלג
נופלים מהשמיים
בארץ החלומות הקפואה שלי
אני פוסעת לאט
יודעת כמעט
את כל הדברים שלא סיפרת לי
הרוחות מנשבות
ועיניים טובות
מביטות אליי מן המרחק
מושיטה את ידי
אך שם, ממולי
לא נשאר עכשיו כבר אף אחד
והלב
ליבי שאהב אותך
קופא לו
בארץ החלומות הקפואה שלי
עצים עירומים
ושמיים שחורים
בארץ החלומות הקפואה שלי
השלגים נערמו
עוד מעט לא יראו
את ארץ החלומות הקפואה שלי
ודמותך בעיניי
עוד נשארת מולי
עוד נשארת, עכשיו
וידך בידי
אך הכל אשליה
שום דבר לא יקרה, לא קרה
בארץ החלומות הקפואה שלי
והלב
ליבי שאהב אותך
קפא לו
בארץ החלומות הקפואה שלי
שיר שבאמת עושה לי טוב לקרוא שוב ושוב ושוב. וכן, גם לנחתום
מותר להעיד על עיסתו אם הוא אוהב אותה במיוחד
[ואולי לא הכל אשליה
והכל כבר קורה, וקרה
בארץ החלומות הקפואה שלי]
ועוד הערה: השיר, במקור, נכתב ויועד להלחנה [נו, גם לי מותר
לחלום]. יש לו לחן חצי-גמור חצי-טיפשי, ואולי יום אחד, יום
אחד, הוא יקבל את המגיע לו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.