כשהעולם אינו יודע ואיש אינו מסתכל
אני ממשיך לפגוש אותך עוד בחלומות
מנסה לחיות את המגע שלך שוב
ולומר לך משפטים אבודים, במילים מבולגנות.
כי אין בשום מקום אחר
ברווח שבין שתי שניות בזמן
עוד רגע שלוחש בין מבטים
לא כל יום אנחנו כאן
ועוד זוג עיניים לחות ונוצצות
שמבקשות בתחנת רכבת ישנה פתאום
לחלום אותך בכל לילה
ולחיות אותך ביום
אך עלייך היא לא תדע לעולם
נשארת אצלי הדמות מהלום האחרון
שממשיכה לחייך אלי מתוך האפלה
בלילות של חורף כשאיתה אני הולך לישון.