כשאת בוכה
הלב שלי נהפך קטן כל כך
כשאת בוכה
החיוך שלי נמחק כאילו אין לי בכלל
כשאת בוכה
אני בוכה ביחד איתך
הדמעות נעצרות בפנים
לא נותנת להן לצאת

כשאת בוכה
כל השמיים נהיים שחורים
הקשת נעלמת מהאופק
העננים מתחבאים
הים סוער כאילו עברה בו סופה
כשאת בוכה
כל העולם בוכה איתך
העולם שלי עם העולם שלך
הכאב שלי עם הכאב שלך

אני מצטערת, מלאכית שלי
על כל מה שעשיתי
ועל מה שלא
על כל מה שאמרתי
שדפוק אצלו
על זה שהחיים שלך
הם לא נורמלים
על זה שאת בוכה עכשיו.

אני מצטערת, מלאכית שלי
על זה שאת עדיין קטנה
על זה שאת לא כל כך מבינה
על זה שאת כועסת כל כך
ושומרת הכול בפנים
על זה שגם לך נהרסו החיים

הייתי רוצה לאחל לך
שלא תבכי עוד לעולם
שלא תכעסי על אף אחד
שתביני את מה שאני מבינה היום

שתראי שאני כאן איתך
ואני שונאת שאת בוכה
כי קשה לי, ואני מתחילה לבכות גם

שתרגישי בלב הקטן שלך
רק אהבה
ואל תכעסי על אבא ואמא
הם לא אשמים

תביני
שגם גדולים עושים טעויות
ושגם הם משלמים עליהן
תביני
שיש לך חיים טובים
כי את לא לבד
ואף פעם לא תהיי.

אומרים שמלאכים יש רק בשמיים...
אז כנראה מישהו התבלבל ושלח לי אותך...