רציתי לספר לך על המקום הקסום שלי. אותו מקום שאני תמיד רואה
מול עיניי כשאני חושב על גן-עדן.  מקום מושלם, מבודד, בלי
הפרעה. מקום שבו אפשר לשמוע את ציוצן של הציפורים, את הרוח
שנושבת ואת המים שזורמים בנחלים.

כשאני מדמיין את המקום המושלם הזה, אני רואה עצי דקלים וצמרתם
מגיעה עד השמיים, נראה כאילו אי אפשר להגיע אליהן. בצמרות אלו
ענפים רחבים וארוכים שמטילים צל על כל סביבתם, והדקלים מסודרים
במעגל ענקי שנראה כי אפשר להכניס בתוכו עיר שלמה.

בתוך המעגל ישנו מפל יפיפה, גבוה מאוד. המים שנופלים בו יוצרים
קצף לבן שצף לכל אורך הנחל. על גדות הנחל אבנים קטנטנות, בכל
מיני צבעים: אבנים אדומות, אבנים שחורות, אבנים לבנות ואפילו
אבנים סגולות. באמצע הנחל יש גשר ארוך עשוי חבלים, עם גזע עץ
גדול וארוך במרכזו.

הגשר הגדול מקשר בין שתי גדות הנחל וכל גדה שונה מהשנייה. בצד
אחד יש חוף זהוב, סלעים לבנים ומיטות שיזוף תחת צילם של
הדקלים. ליד כל מיטה יש שולחן עם שתייה קרה, לימונדה או כל
משקה אחר שמתחשק. בתוך כוסות המשקה יש מטריות קטנות, כמו
בסרטים הישנים. על החוף זוחלים להם באיטיות צבים, ובנחל שוחים
להם דגים, והשקט מדהים, אפשר לשמוע רק את הטבע.

לעומת זאת, בגדה השניה, יש שטח שכולו ירוק, מכוסה דשא בלי סוף.
ארנבות ושפנים מסתובבים בחופשיות, פרפרים מעופפים להם, עצי
אלון גדולים מתנשאים לגובה רב, צמרותיהם
נעות מצד אל צד. על אחד מענפי עץ אלון תלויה נדנדה, כזאת עם
גלגל שחור, ממש כמו בגן. על הדשא פורחים להם פרחים בשלל צבעי
הקשת. הכלניות פורחות, הציפורים מצייצות ובשקט ששורר ניתן
לשמוע את המים שנופלים במפל. במרכז גדלים להם 2 שיחי תותים,
והתותים בשלים ואדומים תמיד.

במקום המיוחד הזה אין צעקות, אין צלצול טלפונים, אין רעש
מכוניות, אין אפילו מוזיקה.  המוזיקה היחידה היא צליליו של
הטבע. מסביב אין גדר ולא חומה, אין צורך בהם. תמיד אפשר פשוט
לקום וללכת. ואין סכנה שמישהו יבוא ויפריע כי זה המקום הסודי
שלי.

עכשיו, אם לא חשבת על זה כבר מקודם, את בטח שואלת את עצמך
"למה?", למה אני מספר לך את זה? אז אני אענה לך. אני מספר לך
על המקום הזה כי המקום הזה השתנה, משהו בו חסר. את. המקום כבר
לא מושלם אם אני שם לבד. רק אם את שם איתי, מחייכת את החיוך
המדהים שלך. מעכשיו, כל פעם שתתגעגעי, תוכלי להוציא את המכתב
הזה, לקרוא אותו ולדמיין אותנו שם יחד.

לדמיין אותנו שוכבים על מיטות השיזוף, שותים משקאות קרים עם
מטרייה קטנה בפנים, להסתכל על הצבים ולשמוע את הרוח והמים
שזורמים בנחל ונופלים במפל. להתנדנד איתי בנדנדה, לשכב על הדשא
ולהאזין לציוצן של הציפורים. כשנהיה רעבים נוכל לקטוף לעצמנו
תותים.  כשנשתעמם נוכל ללטף את הארנבות ולהאכיל אותן. והכי
חשוב, נהיה ביחד, רק שנינו, בלי אף אחד אחר שיוכל להפריע. תמיד
כשנרצה נוכל לקום וללכת, כי אין גדר ואין חומה. תמיד כשנרצה גם
נוכל לחזור, כי עכשיו, זה המקום הסודי שלנו...

מחכה לך שם,  אדם.