לפעמים אני ממש מרגישה שאני חיה בסרט אמריקאי אודות ג'אנקים
מובטלים, שכל יום הולכים לשרוף אצל איזה חבר מסומם אחר. לשניהם
יש את החיים שלהם, אבל הם נפגשים באמצע היום עושים שטויות
ובעיקר שורפים את היום. להרגיש שאתה חי בסרט זה עניין לא פשוט
כלל. מישהו כתב את התסריט עבורך ועבור עוד מיליוני אנשים על
פני העולם, ככה כתב ואנחנו שחקניו. ממש אבל ממש מזכיר לי מישהו
שכתב פעם מחזות, הוא אמר: "כל העולם במה". אולי שיקספיר או
גאון אחר בדורו, פשוט החיים מביאים אותך כל פעם לרובד אחר בו
אתה מבין את הקלישאה. העוצמה בה אני חייתי היום את הבנת כל
העולם במה, לקחה אותי לרובד די עמוק שריגש אותי. נסעתי לי עם
אורן בטרנטה הירוקת - נובלס סטייל שלו, ללא מראה ימנית, ריפוד
בלוי אבל נוסעת! לי היה נדמה שאני הוסרטתי כי אם לא, חבל, באמת
תמונות נדירות כאלה לא תמצאו תמיד בהישג עין. דקת גוו ולגופי
שמלה ורודה דקה ישבתי בנינוחות בדייטסו הישנה מוסרטת לאלפי
תיאורים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.