סיפורו של ילד שמתחפש בפורים לסופרמן... ומקבל את הכוחות
שלו.

בפורים האחרון התחפשתי לסופרמן ואני בכלל רציתי להתחפש לטלטביז
או לפחות לאיזה גיבור טיפה יותר עדכני.
אבל אמא אמרה שאין מספיק כסף וחוץ מזה סופרמן היה גיבור ועכשיו
הוא גם חוזר לאופנה, ובנוסף לכל יש לנו כבר את התחפושת ולא
צריך לקנות חדשה. אמא תמיד מנסה לשכנע אותי שדברים ישנים הם
טובים, אבל אני לא תמיד משתכנע.
שימון אחי הגדול אמר לי שהוא התחפש לסופרמן כשהיה קטן והוא
הרגיש שהכוחות של סופרמן נכנסים לתוכו.
ידעתי שהוא סתם מבלף, אבל סקרן אותי לדעת עד לאן הדמיון שלו
ייקח אותו. אני חושב שלפעמים הגדולים אוהבים להגזים בדמיון, כי
זה מעין שקר טוב שמותר לספר ואף אחד לא ממש יכעס אחר כך.
ואז שימון אמר לי שסופרמן האמיתי, שקוראים לו במציאות כריסטופר
ריב (שזה בכלל לא שם שמתאים לסופרמן), מת לא מזמן, אחרי שנים
שהוא היה משותק בכל הגוף. ואז הוא אמר שבטוח אצלי זה יעבוד
הפוך, הוא אמר שאני אשים את התחפושת אז במקרה הטוב אני אהיה
משותק ובמקרה הרע ביותר אני אתפגר במקום.
ידעתי שהוא משקר ובכל זאת בכיתי ורצתי לאמא וסיפרתי לה הכול.
אמא אמרה לי שלתחפושת אין שום כוחות, זו רק תחפושת והיא לא
יכולה לעשות לי כל רע.
אבל אז היא סיפרה לי שהסיפור על כריסטופר נכון, הוא נפל מסוס
וכל הגוף השתתק לו. והיא אמרה שהוא היה גיבור כי הוא נלחם
בשיתוק עד שזה הכניע אותו.
האמת לא כל כך הבנתי מה זה הכניע, אבל מההקשר הבנתי שהשיתוק
ניצח אותו למרות שהוא נלחם בו בכל הכוח.
אמא שאלה אם אני רוצה לראות את הסרט בכדי להתחבר לדמות. אמא
שלי היא מורה לספרות והיא כל הזמן מתחברת לדמויות ומדברת בשפה
משונה עם כל מיני "ליזם" בסוף.
רציתי מאוד לראות את הסרט ולא בכדי להתחבר, סתם מתוך סקרנות.
אז ישבתי לראות ואהבתי מאוד את הרעיון שביום יום הוא סתם בחור
רגיל ומשעמם ואז כשקורה משהו רע הוא מייד מציל את המצב. אהבתי
גם את הרעיון שהבחורה שהוא אוהב מתפעלת ממנו. הייתי רוצה ששני
תתייחס אליי בדיוק כך ואפילו שנתנשק בחושניות (שמעתי את אמא
אומרת את המילה הזו ואין לי מושג מה היא אומרת אבל היא נשמעת
טובה).
אחרי ששמעתי את הסיפור על כריסטופר וגם ראיתי את הסרט הייתי
גאה להתחפש לסופרמן.
מייד אחרי הסרט לבשתי את התחפושת והנפתי את היד קדימה וניסיתי
לעוף, אבל לא ממש הצלחתי וצנחתי על הרצפה. אפילו מרחתי קצת ג'ל
(של שימון) וסידרתי את השיער שיהיה כמו של סופרמן.
החג הגיע, לבשתי את התחפושת והלכתי לכיוון הבית-ספר.
בדרך ראיתי ילדים מחופשים ואף אחד מהם לא התחפש לסופרמן. הייתי
ממש מיוחד.
כשהגעתי לבית-ספר המורה ציפי אספה אותנו ושאלה כל אחד למה הוא
התחפש ולמה הוא בחר את התחפושת הזו.
שני התחפשת לנסיכה מהאגדות והייתה ממש יפה ואפילו קצת מאופרת
כמו גדולה. כשציפי המורה שאלה אותה למה היא התחפשה לנסיכה היא
ענתה בביישנות שתמיד אומרים לה שהיא נסיכה ולכן היא החליטה
להתחפש לנסיכה מהאגדות.
ציפי הגיעה אליי ושאלה אותי מה זו התחפושת הזו ואני ראיתי
בעיניים שלי שהיא אוהבת אותי וגם מרחמת עליי.
שאפתי אוויר, ניפחתי את החזה ואמרתי בקול רם "אני סופרמן".
ציפי אמרה שזה רעיון יפה ושאלה במתיקות מאולצת "ומדוע בחרת
להתחפש לסופרמן?"
לא רצית לספר לה שלאמא לא היה כסף ושזו הסיבה האמיתית, אבל
סיפרתי לה ולכל הכיתה את כל הסיפור של סופרמן וגם את של
כריסטופר. כולם הסתכלו עליי בעיניים יפות מאוד ואמרו ואו איזה
יופי ושני אפילו חייכה אליי.
כשיצאנו להפסקה הנפתי את היד קדימה ועפתי (טוב, לא ממש עפתי,
כמעט עפתי). שני הסתכלה עליי בעיניים טובות וחייכה.
אחרי כמה דקות של תעופה הגיע עומרי, הילד הרע של הכיתה.
הוא תפס לי את היד ממש בכוח ושאל באכזריות וצחוק "למה התחפושת
שלך דהויה ויש בה קרעים?"
כל המרץ שלי נעלם בבת אחת והשתתקתי כמעט כמו כריסטופר, אבל רק
לכמה דקות.
אחר כך חשבתי מה סופרמן היה עושה במצב כזה.
אז דפקתי לו מכות, והא גם דפק לי מכות.
ושנינו היינו מכוסים בדם ואז הוא צעק לי שאמא שלי זונה וענייה
ובגלל זה התחפשתי לסופרמן.
ואני המשכתי להרביץ לו בלי לדבר בכלל. המשכתי להחטיף לו בכל
המרץ, עד שהגיעו להפריד.
מהצד ראיתי את שני מסתכלת עליי במין גועל כזה וגם אכזבה.
איזה מוזר, כשסופרמן עשה את זה לרעים הבחורה שלו קפצה עליו
ונישקה אותו בחושניות ואני קיבלתי את המבט המוזר הזה.
אחרי החג אמא הגיעה לבית-ספר לשיחה ועומרי אמר לי עוד פעם:
"אמא שלך זונה וענייה".
ואני הורדתי את הראש ולא עשיתי כלום, הרי אין לי את חליפת
התעופה שלי.
כשהגעתי הביתה אמא אמרה לי שהיא מאוכזבת ממני ושלא הייתי צריך
להרביץ לעומרי.
אמרתי לה שהוא קילל אותה במילים ממש לא יפות.
אבל היא אמרה שזה לא משנה ושלא הייתי צריך להרביץ לו.
אמרתי לה ששימון צדק ובאמת קיבלתי את הכוחות של סופרמן (אמנם
בהתחלה קיבלתי רק את השיתוק אבל אחר כך הגיע הכוח האמיתי של
סופרמן).
אמא הסתכלה עליי עמוק עמוק לתוך העיניים ואמרה לי "אני חוששת
שלא ממש הבנת את סופרמן, אני חושבת שלא הצלחת להתחבר לדמות".