[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בגבעת שמואל אין יותר מדי דרכים להרוג זמן פנוי, במיוחד לא
כשאתה צעיר שרק החל במסלול החיים.
יוסי היה בן 12 וחצי והיה עסוק מאוד בלהתכונן לבר מצוה שלו,
חוץ מזה הוא אהב להאזין לתקליטי הקאנטרי שדוד שלו היה שולח
מאמריקה, תכנית הטלויזיה האהובה עליו היתה דאלאס, המקצוע האהוב
עליו בבית ספר היה אמנות כי המורה לאמנות שהיתה בשנות ה30
המוקדמות לחייה ונראתה בכלל לא רע, או "הייתי מחורר אותה
כהוגן" כפי שהגדיר חברו של יוסי ליאל.
המורה ששמה הפרטי היה חווה ניהלה חיי מין סוערים יחסית למורה
עם משכורת מינימום, ומשום החלק השנוא עליה במשגל היה אמצעי
המניעה והיא תמיד נכנסה להיריון ולכן נעדרה תכופות מבית ספר
ע"מ לבצע הפלות.
ליאל היה חברו הטוב ביותר של יוסי והוא היה בן 13 וחצי  ולא
כבר היתה בר מצווה שהסתימה באופן טרגי כשעלה לתורה הפרחח שכח
את התפילה הרב ניסה להפציר בו לגמור את הפרשבה אך ליאל פרץ
לפתע בבכי בלתי נשלט וחשף במעמד שהרב התעלל בו מינית כל תקופת
ההכנה, הרב נשלח ל5 עד 7 שנים לכלא ויוסי העביר חצי שנה בטיפול
פסיכולוגי מקיף, ולכן נעלץ לחזור על אותה כיתה שנתיים ברציפות,
חוץ מזה הוא ממילא היה ילד מוזר פעם הוא ויוסי ישבו בבית לבד
בלי שיהיה להם משהו לעשות אחרי שגם תעלול דבק מגע בשקית לא
עודד אותם החל ליאל לדפוק את ראשו בקיר עד שירד דם, יוסי התחיל
לבכות ולצרוח התקשר למגן דוד אדום בבהלה.
ליאל הובל על אלונקה אך חייך כל הדרך לאמבולנס והמבט שלו אמר
רק דבר אחד "זה היה שווה את זה"  
ההורים של יוסי היו בורגנים גבעת שמואלים מהסוג הנחות ביותר
אמו עבדה כמורה בתיכון "סוף הדרך" שהיה המקום האחרון לפני הכלא
ולפחות 3 פעמים ניסו לדקור אותה, ואבא שלו היה יבואן ברגים.
כמו כן היה לו אח בן 7 עם חיבה מוזרה לבגדי נשים.
ואחרי כל הפתיחה המייגעת בואו ניגש לעלילה:
שמש זרחה מעל גבעת שמואל, זה היה ה15 בספטמבר... יוסי קם וכבר
שהחל להתכונן לבית ספר נזכר שהוא וליאל קבעו אתמול להתפלח
ולעשות שטויות כל היום. הוא התלבש ירד במעלית זרק את התיק שלו
בחדר האטום בבית הדירות שבו גר, ויצא לעולם.

פרק ב- החלק הטוב עוד לא התחיל

יוסי וליאל החלו את יום הבילויים או יום בריאות נפשית כפי שהם
כינו את זה "כי בית ספר, פעם אמר ליאל עושה אותי חולה נפש ולכן
כשאני לא בבית ספר הנפש שלי מבריאה".
הפעילות הראשונה היתה כמובן לעלות על גג הסופר עם מטען של
ביצים  מרוחות בדבק מגע, ומשם נזרקו הביצים על עוברים ושבים
בעיקר על חרדים שאותם משום מה יוסי לא ממש אהב. משם זה רק יכל
להשתפר הם הלכו לבית ספר יסודי ובהפסקה חילקו סיגריות לילדי
כיתה א מה שהיה פחות משעשע אך בעל ערך מוסף חינוכי המיוחד היה
משעשע לראות את הילדים מתחילים להשתעל בכבדות.
ורק דבר אחד יכל לסיים את היום בצורה מושלמת וזה סרט פורנו.
החנות "זיוני דרך" היתה חנות הסקס היחידה באזור גבעת
שמואל-קרית אונו, ומעולם לא היתה רווחית, משום מה אנשים העדיפו
לקנות את צעצועי המין שלהם בתל אביב, הסיבה לכך היתה כנראה
שבעיר גדולה פחות אנשים הכירו אותך ויכלו לראות אותך עורך
קניות של דילדואים.
את החנות ניהל ולדיסלב שעלה מרוסיה לפני כמה שנים שם היה
פרופסור למדעי האטום וקיבל בשנת 75 את פרס נובל, ב76 אות לנין
וב81 פרס חמיצת הכרוב. משום מה פה מצא את יעודו בניהול חנות
סקס, למרות שלא ממש התענין בנושא, והטעם הקולנועי שלו לא כלל
את מה שמכר בחנות שלו.
יוסי וליאל נכנסו בשאר שאת פניהם קידמה בובה עם איבר מין ענק.

"אתם לא יכולים להיות פה, כי אתם לא 18" צעק הפרופסור על
השניים.
""אני בן 24" ענה ליאל בקור רוח והוציא תעודת זהות שהדפיס
במחשב הביתי שלו, ואני אחיו הגדול אמר יוסי.
"כולרות אתם שקרנים!" צעק חתן פרס נובל.
"יאללה תן להכנס!" צעק ליאל שכבר התחיל התעצבן.
"אתם חיים באשליות" אמר בצער ולדיסלב, "תיכנסו אידיוטים" הם
נכנסו לחנות העלובה שבקירות בה משום מה היו בצבע כתום עז.
הם לקחו סרט ושילמו לו, "יוסי חכה לי שניה אני צריך ללכת
לחרבן" אמר ליאל ורץ לשירותים. הוא נכנס לשירותים והדלת נסגרה
לפתע נשמע קול פיצוץ עז מהשירותים, יוסי רץ ופרץ אותם בכח ליאל
לא היה שם , לפתע יוסי התחיל להשאב לאסלה הוא ניסה להאבק אך
נכנע גופו נשאב לאסלה, ומידו נשמט העותק של הסרט זוכה הפרסים
"להתבגר להשתולל ולהשתגל"
מה שאף אחד לא ידע על ולדיסלב שהוא המשיך לעשות ניסויים בתורת
האטום בשירותי החנות...








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה זו ההתעללות
הזו?!
לחצתי עשרות
פעמים על "תביא
משהו" וכל פעם,
כל פעם - יצירה
על אהבה!
די כבר, אתם לא
יודעים שאין לי
אחת? זה ממש
אכזרי.



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/10/01 0:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארנון יצחקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה