[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







במבוקית קטנה
/
הסרט שבו אתה חי

אז אני לא יודעת איך להתחיל את המכתב הנ"ל,
אבל אני רק יודעת שחייבים לומר את כל האמת, ורק אמת!
בסרט הטוב של השנה קוצצים ציפורניים ומחכים לראות מה יקרה
בסוף,
האם ליסה ומתיו יהיו ביחד, או שאולי אני ואתה נחיה לעד.
אז נכון, הסוף תמיד מגיע, ואתה יודע שבכל סרט חייב להיות סוף
טוב, נו... לא כל סרט אבל הרוב!
בוא נשווה את החיים שלנו המציאותים לסרט מותחן. זה לא אותו
דבר!
אני יודעת שאתה לא רוצה להיות בסרט...
ואני זאת שגורמת לך להכנס לזה.
אני יודעת שאתה לא מודע לסרט שבו אתה חי, אבל בן אדם, תפתח את
העיניים, אתה שקוע בו עמוק!
הדמויות פה קצת שונות מהתסריט שכתב הבימאי, ושבסרט שלנו אני
כותבת לך מה לעשות למרות שלפעמים אתה נורא מתרגז אבל עושה כל
תפקיד.
נכנסת לחיים שלך בלי שום סיבה, מנסה ללמוד, לדעת יותר פרטים,
אבל אסור, אלה חיים!
חיים של איש קטן שחי בנפשו. בעולם הסובב אנשים, עבודה, חיים,
לימודים וחברים.
בעבודה אתה מתרגז על הבוס שעצבני קצת עליך, בגלל שבעבודה שהכנת
עבורו אין קונפליקט.
החיים שלך מתחלקים לשני חלקים, אחד לטוב המסור והמאורגן, והשני
הרע הזרוק שמפיל את כולם בפח.
בלימודים קשה. תמיד לומדים, מכינים שיעורים, ולא מקבלים כלום
בתמורה. רק תעודה מסריחה.
והחברים שנעלמים כל הזמן, שבורחים רוב הזמן, נעלמים בדיוק
בסצינה שלהם.
תחזור איתי אחורה. נספר לעולם איך הסתובב הגלגל, אתה זוכר את
זה?
אני רק נזכרת בשניה הראשונה שנכנסת ואיך שגרמת לליבי לפעום.
ואיך שהיית בטוח בעצמך ובמילים שלך, שהצגת את עצמך בבטחה, אבל
אתה לא מודע, זאת הכלבה של החיים שלך! ולמרות זאת, בלי שום
הרגשה רעה, המשכת לספר אך ורק על עצמך.
כל מילה שאתה מוציא מהלב נשמטת לעולם אחר לגמרי, שלא נדבר על
האהבות שלך המתפרפרות להן מאחת לאחת מפחד להתחייב, ובורח
מהמציאות, מנסה את כולן, אבל בחור, אתה פחדן!
לא מפסיק לספר כמה אתה מסכן, ולמה אותך כולן עוזבות. אולי בגלל
שמאחורי הדלת עומד אדם שקרן המשחק נעלב, פגוע קשה, מתחנף,
וכמובן סתם מחייך, מחייך לעולם הרחב, יודע שעוד שניה תגיע אחת.

מרגיש כמו חבל דילוג. יודע שיגיע חלופי, עומד בפתח ומחכה לבאה
שתבוא ותודה לך.
העלילה מתחילה להסתבך כאשר הבחורה איננה רוצה ואתה רץ לספר לכל
השכונה.
ואז כדי לשכוח מה קרה דופק יאגר אולי איזה שלושה, מרגיש מעולה
ושוכח אותה, יודע שמחר תגיע הבאה.
מנסה להיות נחמד וגיבור. מרגיש ידיד לכל הבנות. צוחק, מפלרטט,
גורם לה לחייך, ולמחרת אותה אתה זורק. כולם שם יודעים שאתה
זיין לא קטן, ואצלך במיטה היו כמה וכמה. אבל עזוב, זה בקטנה,
אפשר להתנחם אצל חברים ולספר שאחריך רודפים רבים רבים.
מנסה לפרוק לכל העולם איך אתה בעל פוטנציאל. יודע לכתוב, לשיר,
לנגן, וכמובן קצין מצטיין.
מבין בכל תחומי העולם, כי בשבילך הכל מושלם. בוא ספר לי איך
אתה מרגיש כשאתה עומד מולי. תגיד לי שזה לא נכון, שזה רק חלום.
אל תסתכל סביב, אך ורק תביט, אמור מילה יפה ותמשיך ללכת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבא של שלי תמיד
מאיים עליה שאם
לא החבר שלה, אז
הוא יפתח אותה
בבוא הימים...



החברה של שלי
מתוודה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/4/06 16:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
במבוקית קטנה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה