הבטתי בך,
ישבת מולי,
כפוף וחסר כל תזוזה.
אתה הבטת בי,
מבטך חסר הרגש,
לא יודעת מה הוא מביע.
אולי במבטך אתה מפשיט את גופי
או חונק את גרוני עד שנעתקת נשמתי.
ישבת מולי,
על השולחן, במלוא כאבך,
ואולי זה מה שניסית להגיד לי.
ואני חסרת אונים לא מבינה,
מביטה בך,
בעיני הכאובות ממבטים חסרי הבנה בינינו.
3.10.2005
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.