לא נגלה הבנה לטפשות.
לא נהין לקבל כהות מוחין
שתביא לעיכוב התקדמותנו.
באנו שלא על מנת לעזוב,
נוכחות שאולי מעיקה אבל אין לה תחליף -
תחילתה נשכחה וסופה,
רק רגע לאחר סוף האדם.

פלו לרגלינו ועבדו את שדותינו.
הצמיחו לנו לחם בזיעת אפכם
רוצו מהר אחרי זנבכם.
לא נהסס להרוג בחלשים,
בלוקים במוסר עבודה וחסרי הרצון להצליח -
לאגור יותר אפסים ואחדות,
משיצליחו לספור עד כלות ימיהם.

הישירו מבט אל דרכנו.
דעו אותנו אך אל תהיו מודעים
תאצילו אותנו להיות כלוב לנשמתכם.
הייתם מכשיר ביד אלוהים,
העדפתם לברוא לכם חופש חדש לעלות לו זבחים -
נישאנו אל כאן בספינות,
כוכבים בוערים מעל עננים ששרפתם.