|
גן עדן שלי קטן
נמצא במרחק של חטא גדול
כי לא אני זרעתי בשדה הזהב
השדה שאהבתי להריח שנים
מישהו קוטף שם פירותיו
אולי פספסתי את הזדמנות חיי היחידה
לחיות עם מלאך
הכל שחור עכשיו
אולי הדמעות ינחמוני
אולי אטבע
אולי כבר איבדתי הכל
כבר לא אנפח בלונים
לא אנגן בכינורות
ולא אציף בפרחים
כי ליבי קפא ואולי כבר לא יפעם שוב לעולם
מאז רוחי נשברה במסעות החורף בתוכך
כששרפת את מחשבתי
וכישפת את נשמתי
ואז הפכתי שבר כלי
אך עוד נובטים ניצנים
מתוך אדמת הטרשים בליבי הקפוא
למרות שאגרטל הקסמים נשבר,
אולי יצמחו להם פרחים
כי מאסו רגלי מלרוץ על דרדרים |
|
|
הלכתי לי
לתומי
והוא אמר
לי:"החרדים האלה
מתחמקים מגיוס
ועוד רוצים
שנשלם להם על
הישיבות!"
הבלתי-משועמם
יוצא בהצהרה
אקולוגית כנגד
נסיעה
לתומי(שהוא בכלל
טומי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.