אריאל ג. קול / תקתוק השעון |
שאת מסתפקת. את הלבד הזה שבר לשבור פת לחם מים דחוקים.
שבר לשבור את נכרכת סביב לכרית שמיכת הצמר למצעים.
קרע לקרוע דמע לדמוע אבן שאין לה הופכין.
רק לשבת על גדות אגם רחב ידיים, אגם אין סוף לשאוף
פנימה אוויר פרוץ מעמקים. רגל לטבול עיניים לגמוע שיער לפרוע
למול הרים משתוקקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|