וגם מבלי כנפיים וגם ללא הילה הוא ראה את המלאך שבה. את הטוהר
והשקט הפנימי שקיים רק אצל מלאכים. מלאך לבן שכזה כמו שעוצמים
עיניים ומדמיינים. הוא ראה בה יותר ממלאך, הוא חשב שהיא מלאך
שומר.
היא הייתה שקטה וביישנית. היא לא קיללה ולא הרביצה. היא תמיד
צייתה לחוקים ותמיד עשתה מה שאמרו לה. היה לה קול מתון והיא
צעקה לעיתים נדירות מאוד. היא לא הייתה רבה איתם. רק אומרת
בקול השקט, הכמעט ילדותי מה היא חושבת. באופן מסוים היא ריחפה
ביניהם. היא השתלבה אבל אף פעם לא הייתה באמת שייכת. היא הייתה
המלאך שלו, אבל רבות הפעמים שזה נגמר שם.
האם זה הפך אותה למלאך? או שמא זה לא מספיק? מה גרם לו ולכל
השאר לראות בה מלאך?
לרוב היא אוהבת את תפקיד המלאך. את היכולת לעזור, את הטוהר.
מלאך שומר זה תפקיד רציני. היא תמיד נתנה הכל כדי לשמור כל
כולם. היא ויתרה על עצמה למען תפקיד המלאך. הם ציפו ממנה להיות
מלאך והיא לא יכולה לאכזב אותם, היא חייבת לוותר על כל היבט
שטני ולהתמסר להיותה מלאך.
ומי שהיה מסתכל מהצד היה תוהה אם היא באמת מלאך, או שהיא נשארה
רק מלאך מפאת ההגדרה. או אולי היא מלאך רק כי כך הם חשבו ויותר
מזה, כי כך הם ציפו ממנה. אם היא מלאך אז הרי שכך היא תנהג.
מלאכים מצייתים לחוקים. מלאכים לא משחיטים. מלאכים לא לוקחים
דברים אסורים.
ובאמת שהיא רצתה להישאר מלאך, מה גם שהיא ידעה שאין תפקיד
שמתאים לה יותר מזה. גם כשהיה קשה וגם שלהיות מלאך הייתה עבודה
קשה. היא לא סטתה מהדרך השמימית ונשארה מלאך. גם שהם חשבו שהיא
לא יכולה לעזור להם. גם שהם התייאשו מלחכות שאיזה 'מלאך' יבוא
ויעזור להם. יבוא ויציל אותם. יבוא וייקח אותם הרחק מהגיהינום
אליו הם נכנסו.

אבל אז הם סטו מהדרך, לפעמים בדברים הכי קטנים ואפילו פעם אחת
עזבו את הכל והלכו. הם לא היו מלאכים. אף פעם לא ציפו מהם
להיות כאלה. הם אף פעם לא התיימרו להיות כאלה. אף פעם אף אחד
לא מינה אותם להיות מלאכים שומרים.
מצד אחד הם לא התנצלו, מותר להם לעשות מה שבא להם. הם אחראים
על עצמם ושום מלאך לא ישנה את מה שהם רוצים לעשות. הם אמרו
לעצמם שהם כבר לא צריכים את העזרה והשמירה של המלאך השומר. יש
דברים אחרים בעולם. לא התאימה להם התמימות והילדותיות שבמלאך.
מצד שני, מצד שני הם ראו את המבט או דמיינו את המבט המעט
מאוכזב של המלאך שעמד בצד. הם תהו בליבם אם הם רוצים שיעזבו
אותם לנפשם או שהם רוצים שמישהו יבוא ויעזור להם ויוציא אותם
משם.
וכל עוד הם לא יודעים וכל עוד הם לא אומרים שום דבר שמסגיר את
החלטתם המלאך השומר שלהם אינו מסוגל לעשות כלום. הוא יסתכל בהם
מתבגרים, עוזבים אותו אט אט למחוזות שטניים. אבל הוא לא יטיף.
הוא לא יזכיר להם שיש את דרך המלאכים שגם הם יכולים לבחור בה.
הוא גם לא יעזוב אותם ולא ישכח אותם. הוא מלאך שומר לא משנה
מה.

מלאך שומר יכול ליפול, מלאך שומר יכול לטעות, מלאך שומר נקלע
לצרות לפעמים ונאלץ להשתמש בשירותיו של מלאך שומר אחר. אבל
מלאכים שומרים לא נוטשים. הם רק לפעמים לא יודעים מה לעשות
ואיך בדיוק להתנהג. הם לא קיבלו אף פעם את הספר שיסביר להם איך
להיות מלאכים שומרים למופת.
וגם כישלון שנראה טוטלי למלאך השומר לא ייתן למלאך השומר הזה
לעצור אותו מלנסות לעזור לשאר. כי למרות שיותר קל לוותר
ולהתייאש, המלאך השומר הזה החליט שגם אם הוא לא יודע מה הופך
אותו לכזה, ואם הוא באמת בנוי בצורה מתאימה להיות מלאך, הוא
יקח את התפקיד. התפקיד שהוטל עליו מבלי שאף אחד ממש הטיל אותו.
הוא לא צריך טקס והכתרה.

כישלון אחד מוחלט הוא כבר שייך לעצמו בתור מלאך שומר. ויש כמה
שבדרך.
אבל המלאך הזה החליט לא לוותר. לא עליהם לא על התקווה ולא על
התפקיד.

ולרגעים בודדים מתגנבת ההרגשה של מי שצופה מהצד שגם ללא כנפיים
וגם מבלי הילה הוא צדק שהוא ראה בה מלאך. לו היא לא עזרה. אבל
הוא ידע ואמר -
"גם מלאכים עושים טעויות"

רק שזו תהיה הטעות האחרונה. גם למלאכים שומרים קשה לאבד אנשים.