מטפלת בגינה שלך
משקה את השתילים
מפזרת זרעונים לציפורים
שלא ידעו שהלכת
כשתחזור הם יברכו אותך
עד אז הם מברכים אותי
לא חשבתי שתחסר לי
רק עכשיו
כשאני ממלאת את המשפך
בדיוק עד הסימן שאמרת
אני מרגישה בחסרונך
אתה
שיודע את הסודות הכי שמורים שלי
את התשוקות, היצרים הכי אפלים שלי
מכיר אותי כועסת, מושפלת, בוכה
אכזרית וקשה
מכיר אותי רכה ואוהבת
סוערת. אף פעם לא שקטה
שופכת את עצמי כמו משאית של זיפזיף
מפזרת את עצמי כחול על שפת הים
אני אני אני
כל כך מלאה בעצמי
אורכידאה טפילית, יהירה
לא צריכה בכלל אדמה
שולחת שורשים מפותלים, ניזונה מאויר
אתה עשית לי מקום בגינה שלך
נתת לי מה שצריך
בדיוק במידה
שאתפוצץ בפריחה משוגעת
ביופי מפלצתי
אני אני אני
נסעת
אני עצובה.