יום אחד הלכתי ברחוב ונתקלתי במנורה.
שפשפתי אותה, כי חברים שלי אומרים לי כל הזמן שלשפשף זה טוב.
פתאום יצא מהמנורה שמעון פרס ואמר לי: ''אני הייתי בפנים במשך
200 שנה! עכשיו אתה נכנס פנימה!'' ואז בבת אחת נשאבתי את תוך
המנורה.

לאחרי תקופה ארוכה מאוד של שממון אין סופי יצאתי מהמנורה, איזו
ילדה אחת שפשפה את המנורה.
''איפה אני?'' שאלתי את הילדה.
''אתה נמצא בכפר סבא סיטי והשנה היא שנת 2356'', השיבה הילדה.
הסתכלתי מסביבי, הכול נראה אותו דבר, לא היו מכוניות מרחפות
כמו שחשבתי שיהיו בעתיד.
''למה הכול כל כך פרמיטיבי?'' שאלתי.
''פעם'', השיבה הילדה, ''פעם היו לנו מכוניות מרחפות ודברים
מגניבים, אבל הכול השתנה.''
הילדה הסבירה לי שההיפופוטמים שבתקופתי נראו לא מזיקים, היו
בעצם מרגלים מהחלל החיצון שנשלחו כדי לאסוף מידע על בני האדם
כדי לכבוש את כדור הארץ! ובשנת 2254 הגיעה לכדור הארץ חללית עם
מליארדי היפופוטמים עם רובי לייזר שכבשו את כדור הארץ.
היא הוסיפה שהיום יום חמישי, וצריך לעלות מנחה להיפופוטמוס
הגדול, שליט כפר סבא סיטי.

החלטתי שחיי לא שווים הרבה כרגע ועליי להרוג את היפופוטמוס
הגדול ולשחרר את תושבי כפר סבא סיטי!

נכנסתי לחדר שבו נותנים להיפופוטמוס הגדול את המנחות, היה זה
אולם רחב ובתוכו הייתה דמות לא פחות רחבה, בגובה 20 מטרים
ורוחב של 10 מטרים, סימטרי, היפופוטמוס הגדול בכבודו ובעצמו.

קפצתי לו על האשכים והתחלתי לחבוט בהם באגרופי, אבל הוא העיף
אותי על הקיר ואמר: ''בן אנוש! אף אחד לא יכול לגבור עליי!!!''
ואז הוא קפץ עליי וניסה למעוך עם התחת שלו, אבל הוא שכח שיש לו
שם חור - ודי גדול, אני חייב לציין.

הידיעה שלא נהרגתי מהתחת שלו הייתה די משמחת, אבל אז הייתי
בתוך תחת של היפופוטם שמן.

טיפסתי בתוך גופו במשך 40 יום ו-40 לילה עד שהגעתי אל ראשו, שם
כבר הייתי רעב, וראיתי אפון ורדרד, אבל כשאתה רעב אתה אוכל
הכול.
לעסתי את האפון הצמיגי ופתאום נפל היפופוטמוס הגדול, מת.

בסוף הבנתי שהאפונה הייתה מוחו של היפופוטמוס הגדול.

יצאתי מהאולם מנצח, וכל תושבי כפר סבא סיטי שמחו לנוכח הידיעה
שהיפופוטמוס הגדול מת.

תושבי כפר סבא סיטי עזרו לי לחזור לזמן שלי.

כעבור שנה נעצרתי על ידי המשטרה בגלל שהרגתי את היפופוטמים בגן
החיות.