"אז כמה אתה רוצה?", שאל
לפני שהצלחתי להגות אשר היה במוחי, צליל הסירנה המחריש
אוזניים הבריח את הסוחר, כמו, כמו אזרח חסר אונים אשר רץ על
נפשו מהמכונה האימתנית הרומסת את החלשים ממנה.
מגע המתכת הקר התפשט בכל גופי.
"עצור! הרם ידיים למעלה!".
לא צייתתי לפקדותם, המשכתי לבהות בחלל הריק לחפש קמצוץ של
תקווה, אך הוא לא נמצא, הוא קבור עמוק בחשכה, לא יכול להתגלות
על ידי בן אנוש.

שני יריות נשמעו, אף לא אחת החטיאה, שניהם נכנסו עמוק בראשי.
החלולים חדרו למוח, לא אוכל להגיד שחיי חלפו לפני, כל אלה לא
היו חיים...