היי, אתה בטח יודע מי אני לפי השם...
כן זו מעיין פונה אלייך אחריי הרבה שנים של עצבות.
אני רק רוצה להגיד לך משהו לפני שאני מתחילה לספר לך למה אני
פה
למה אני כותבת לך את כל העניין הזה...
אני רוצה להגיד לך שחיכיתי ליום שאני אצטרך לכתוב לך, ועכשיו
כשזה הגיע אני לא רוצה בזה בכלל, כואב לי, מציק לי, אני לא
חושבת שאני אמורה להיות בסיטואציה המטומטמת הזו סליחה על
הביטוי,  סיטואציה של חוסר אונים בלתי נשלט עם הרבה צורך
בדמעות.

אז תקשיב:
אני לא רצויה, דחויה, כולם מנסים להסיר את עצמם מהאחריות הזו
שנקראת לגדל ילד!
אני ילדה אתה יודע?! אני סך הכל בת 17 וחצי, בחיים לא פשעתי
בחיים לא עישנתי סמים, בחיים לא עשיתי משהו כנגד החוק!
אני בסך הכל בת טובה!

אז למה בטח אתה שואל?! למה אני לא רצוייה?
הם לא רוצים אותי, כל אחד דואג לעינייניו האיישיים בלבד...
היום אחותי אמרה לי שהאווירה איתי מגעילה! אבל למה? סך הכל
ישבתי במטבח הסתכלתי על אמא ואחותי פשוט אמרה את זה, ואמא לא
הגיבה נכנסתי לחדר וזהו!
זה בדיוק ערב אחד לפני ארוחת ערב ראש השנה...
השנה לא עושים כולם ביחד כי אמא ואבא לא מדברים כי אמא בוגדת
באבא! (ממש בוגר מיצידה!), אז אבא עושה אצל אחותו ואותי הוא לא
הזמין ולא אמר מילה!
אמא הולכת עם המאהב, הרומן, הגועל הנפש שהיא מסתובבת איתו
לחברה ואחותי ואני מוזמנות אבל אני לא רוצה להשאיר את אבא לבד
אני רוצה להציע את עצמי למרות שהוא לא הזמין!

אמא רוצה להתגרש ואותי היא לא רוצה לקחת איתה, היא מוכנה לקחת
את אחותי אבל אותי חס וחלילה.
אבא לא איכפת לו תלך תלך תשאר תשאר מה שאת רוצה הוא אומר!

אז אולי אני אמות?! למישהו אז יהיה אכפת!?
אני לא ממש חושבת, פחות אחריות בשבילהם פחות החלטות!

למה היא צועקת כל הזמן? למה היא מקללת אותי מה עשית לה? אה?
אחותי צורחת לי מבחוץ בדיוק בשניות אלה: "איזה ילדה בת זונה"
למה?! מה עשיתי? ולמה אמא לא אומרת כלום?!

נמאס לי אתה מבין?! אולי תקח אותי? בבקשה תקח...
אולי בעיר הזו בארץ הזו או איפה שאתה לא תהיה, יהיה לי יותר
טוב?
תחשוב על זה בסדר? אני מתחננת אני מאבדת את השפיות.
רק שבסוף לא ימצאו אותי זרוקה באיזה סמטה מחטטת בפחים
כי המשפחה לא רוצה, לא מבינה, דוחה, לא אוהבת!

אז רק אם אתה רוצה אני פה למטה מחכה שמישהו ירצה, יקח, יבין.

תודה על ההקשבה, איש יקר שלי!
אוהבת ומעריכה, מעיין