אני מרגיש שאני הולך בלי לדעת לאן
בלי לראות דבר חוץ מחשכה
חשכה מוחלטת שנמצאת בתוך נישמתי

בדרך אפלה נפשי הולכת.
בין מציאות לדמיון איני מבדיל.
מרגיש כשחקן באיזה סרט,
משחק בתפקיד, שלא שייך לי.

בדרך אפלה נפשי הולכת.
דרך הזויה, דרך פוזלת.
דרך ארוכה, דרך אילמת
דרך מתפתלת, דרך מטורפת.

בדרך אפלה נפשי הולכת.
שקרים ואכזבות, דם ודמעות.
מלאה זיכרונות ורגשות שלא נותנים מנוח.
את האור ממשיך בדרכי לחפש,
אך החושך ממני לא מתנדף.

בדרך אפלה נפשי הולכת...