יולי שגב / מגמגמת אל מול השמש |
דרך ריסים חרוכים מבערת ליל אמש
כה בודד הוא למשש דרכי במדרון העורף עכשיו
לגלות שם את אותיות שמך חקוקות גמלוניות
מגמגמות אל מול השמש
כה צורב הוא כישלוני המר
לפסל צורת גבך הדק בענן חולף
במעבה מרחבים אדירים המושטים בדממה חרש
לא עוד ריגוש יקיצתם המחודשת
של כל דרדר סגלגל שביל עצל או הר
כל חנק בי איתן וכל עצב בזלת
כל שריר הוא גזע
והרעב לופת זעקת שיברוני לדממת אלם
ואל מולו ניצבת את
אל מול הרי גלעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|