אתמול כשנהגתי למאפיה ברחוב הרצל לקנות כמה פיתות ולחמניות
ואולי קוראסון או שניים, הבחנתי בה. היא הלכה ברחוב, מחייכת
לעוברים ולשבים. פוקהונטס. פוקהונטס, בכבודה ובעצמה. היה לה
לבוש קצת שונה מהסרט של דיסני אבל אין סיכוי שזו היתה מישהי
אחרת.

היה לה שיער שחור מסודר בשתי צמות ארוכות ועיניים חומות
מדהימות ואני, נסעתי לי וידעתי שבשביל דבר כזה צריך מזל. האטתי
את המכונית אבל חלק מהמכוניות צפרו לי והיה רמזור ירוק שחבל
לבזבז אז המשכתי לנסוע.

יותר לא ראיתי אותה בחיים.