אביב דותן / לבד |
יושבת עם עצמי,
יושבת ובוכה,
יושבת ורואה, שאין תקווה.
כותבת על עצמי,
כותבת ובוכה,
כותבת ורואה, שאין לי ברירה.
מדברת לעצמי, שואלת את עצמי,
שואלת, ואין תשובה.
עוד יום, עוד דמעה, עוד יאוש ועוד משאלה,
משאלה אחת קטנה.
חיוך.
שיר ברקע, ואני בו,
בתוך המילים, בתוך המנגינה.
בתוך, ומרגישה.
בתוך, ומבינה.
בתוך.
ושוב אני לבד, גם כשכולם מסביבי.
לבד,
כי הלבד הוא פנימי.
4.10.05
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|