פרח מיוחד ולבן

פעם היה לי פרח, פרח קטן
הפרח הזה היה, בצבע לבן
אחרי זמן, זמן די קטן
הפרח הקטן, הלך וקמל

את הפרח בזמנו, נתתי לבחורה
אותה הבחורה, היא רק חייכה
כששאלתי אותה, למה היא חייכה
"הבאת לי פרח", ככה בפשטות היא אמרה

אני לא ראיתי אותו, כאילו היה פרח
אבל שמחתי בכל מאודי, עכשיו אני זורח
פתאום התחמם לי הלב, יש לי מטרה
ראיתי את האור, זה שבקצה המנהרה

בפעם השנייה, כבר באתי די מוכן,
אמנם דפק לי הלב, אך לא ברחתי כפחדן
דיברנו שעתיים, וזה נתן לי תקווה
אולי בסוף, תבוא האהבה

בפעם השלישית, כבר לא היה כל כך טוב
הלב שלי דפק, רק עוד ועוד
אמנם באתי וחייכתי, ונתתי את הכול
אבל בסופו של דבר, מבחינתה הייתי רק צנון.

לא יודע למה, גם לא כל כך רוצה לדעת
אני עשיתי את שלי, אני התקדמתי
למרות שנכשלתי, למרות שקיבלתי סתירה
אני לא אתייאש, תהיה גם פעם הבאה

ומאז נזכרתי רק בפרח, ודמעה הייתה בליבי.
נמלאתי יגון וצער רב, על הזדמנות שטבעה בתוכי.
תקוותי נכלמו, ועכשיו אני עצוב
רק זוכר את הפרח, ולא את הסיפור...

בית שני
בסופו של דבר התגעגעתי, וגם בסוף
אני חושב, שגם בנוסף התאהבתי
כל הזמן אני מחייך, כל הזמן אני מסמיק
אבל לראות אותך אדומה ונבוכה, בשבילי זה היה מצחיק

שלום שלום, פשוט לא מדבר אלי
אני רוצה יותר, שפשוט תתקרבי בלי די
תבואי ותחבקי, וגם את אותי תאהבי
לא תשבי לך בצד, אלא גם תעוררי אותי

אני רוצה שתגידי לי בוא, אני רוצה איתך לדבר
אני רוצה שתגידי, רק אתה לי חסר
תחייכי זה בסדר, זה אפילו גם טוב
אני רוצה גם נשיקה, ולא רק קורטוב.

אני אוהב איך שאת מדברת
אני אוהב לראות אותך מציירת
כשאת שרה אני נדלק
כשאת מנגנת בלעדי אני נחנק

בואי אלי, תאהבי רק אותי
תעשי לי טוב, ועם הרבה מאוד חיוכים
אני אוהב את העיניים שלך, מסתכלות רק עלי
אני אוהב את הידיים שלך, נוגעות בידי.

רק תבואי אלי, אני רק אותך רוצה
לא תשבי לך בצד, ובלי שום מעשה