[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איך קרה שהגעתי הביתה מחליבת צהרים בשעה שמתחילה חליבת ערב?

זה היה יום עצוב בממלכת כפר המכבי, ממש מרגישים כי המוות מולך
פה.
בבוקר בערך בשעה שהשמש עוד לא הכתה פטישיה פסעתי למעוז חפצי -
הרפת.
שמח וטוב לב שקעתי בהרהורים על מישהי שפגשתי לא מזמן ועל
הסיכויים האפסיים שלי להיות אי פעם החבר שלה.
לפתע ליד המרפאה, הבחנתי בחתול מת שכנראה ניפטר הבוקר מהרעלה.
חשבתי לעצמי מדוע לקח לו כל כך הרבה זמן למות, הרי האוטובוס
לגן עדן עזב כבר ליפני יומיים.
המשכתי לכיוון הרפת ומיד שהגעתי הבחנתי במראה חשוד מוזר אך כלל
לא משונה:
זאב, מיכה, בולוק ובונג'י עומדים מעל פרה גוססת שמפרכסת את
פרפוריה האחרונים ברגעים אלה ממש. מיד ניגשתי ועזרתי להם להפוך
אותה על צידה.
שאלתי את זאב מה עבר עליה והוא ענה לי טרקטור. שאלתי שוב והוא
השיב שהייתה לה המלטה קשה ביותר. שאלתי אותו "היא תחייה?" והוא
ענה "כן, בבית מטבחים!!!". לא הנדתי עפעף למשמע הבדיחה השחורה,
הסברתי לו שהומור שחור לא יעלה חיוך על שפתי בימים אלה
ושהבדיחה היתה טובה בבסיסה. הוא חייך אלי, אמר שהכל יהיה בסדר
וכיבד אותי באחת מאותן צ'פחות עידוד ידועות הגורמות לקורבן
להשתעל במשך שלושה ימים תמימים.
סיפורינו ממשיך בערך בשעה שהראש כבר כואב, מהשמש כמובן.
מיכה שלח אותי לבצע מלאכה שהיתה מביישת גם את הפרולטריון הנמוך
ביותר - ניקוי שקטות.
חייכתי חיוך מזויף, לקחתי מברשת שקטות וניגשתי למלאכה השנואה
על כל סנג'ר ממוצע שהחיים או מיכה או אלה התאכזרו אליו.
והפעם בשוקת של החמישית (הפרות הזקנות האיטיות) לא מצאתי רק
אוסף של שיניים חרא וריר, שהרי את הדברים האלו רגיל יהיה למצוא
בכל שוקת. לא אז הפעם מצאתי שילוב מדהים של אותם דברים מבחילים
בתוספת חולדה מתה ולקינוח ראש של עורב או יונה או משהו רקוב
כזה. והכל ביום אחד!!!
אחר כך, בשעה שממש רוצים ללכת הביתה, אז זהו שאז רק מתחילה
החליבה שקעתי בתרדמת רובוטית המאפיינת חולבי מספר שתיים,
תורנים, תאילנדים ואת צ'ולי.
התעוררתי מאותו מוות קליני זמני רק כשהבאתי את החמישית, ולמה
התעוררתי?
לא כי נבהלתי, לא דווקא ההפך, כי נרדמתי עוד יותר עד שנתקעתי
באחד מאותם עמודים חלודים שבחרו לעמוד דווקא באמצע המרחב.
אבל אם כבר התעוררתי אז למה לא לחזור "לישון", למה כי פרה מספר
587 בחרה למות בדיוק עכשיו. כן דווקא בחליבה שלי ועוד עם צ'ולי
שמספיק מאוחר היא בוחרת למות.
ואיך היא מתה, הא אז היא בחרה לטבוע!
כן כן שמעתם נכון "ל-ט-ב-ו-ע" ואיך פרה טובעת ביום של 35 מעלות
מבלי להיכנס לבריכה או לשלולית ענקית? היא שותה ושותה ושותה
ושותה, דרך האף ישר לריאות עד שהיא נחנקת.
ממש התאבדות לאור יום!!!

אז ככה הגעתי הביתה מחליבת צהרים בשעה שמתחילה חליבת ערב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דוגמא לחוק
מרפי: כשאתם
באים לתחנת
מרכזיות, הלוח
הדיגיטלי של
היעדים תמיד
יהיה אות אחרי
מה שתצטרכו.
(תרצו לירוחם,
ותראו
ירושלים).
באסה.


ביסלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/10/00 2:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מנדי יודה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה