ב. טלי / שתיקתי |
הקפאתי את מקומי בעולם
בריית שמש מכוסה בפתיתי שלג
דמעותיי - נטיפים דקיקים
קר לי
ואני זגוגיתית
לא מעיזה לגעת בעושר השופע
ואני אילמת
מתבוננת בכם
אתה, את... שלושת רבע אלהים
אני רוכנת על ברכיי ומקשיבה לגדילת הדשא
מי היה מעיז להפר שלווה שכזו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|